שפתי כהן על התורה, שמות לג:יח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 33:18
Open in the reader →1ויאמר הראני נא את כבודך, אמר משה אתה אומר שמצאתי חן ולכך אתה עושה שאלתי, אבל לא מן הראוי, כמו שאמרו ז"ל על נח שמדת הדין רצתה לקטרג עליו כשאמר אמחה את האדם ונח, אלא שנח ג"כ מצא חן בעיני ה', הואיל וכן הוא הראני נא את כבודך, הראני מדה שאתה מתנהג בה כדי שאם אצטרך לה אדע כיצד אשאל וכיצד אתפלל, שאם הייתי ראוי הייתי לוקח בזרוע, כמ"ש שמעו אלי אבירי לב הרחוקים מצדקה, שכל העולם נזונים בצדקה והם נזונים בזרוע, והואיל ואין לי זרוע צריך לדעת מאיזה מקום אשאל, א"ל אני אעביר כל טובי על פניך, כמו שאמרו ז"ל שהראהו כל האוצרות של מתן שכר של צדיקים והוא אומר של מי זה, של עושה צדקה, ואוצר זה של מגדלי יתומים, ואוצר זה של גומלי חסדים, ואח"כ הראהו אוצר גדול אמר לו של מי זה, א"ל מי שיש לו אני נותן לו משכרו ומי שאין לו אני נותן לו מזה שנאמר וחנותי את אשר אחון אתן לו מתנת חנם. והכונה בזה שמי שאין לו, ר"ל שאינו רוצה ליהנות משלו בחשבו שאין לו שום דבר, שחושש שכל מה שעשה הקב"ה הקדימו באותו מצוה עד שעשאה, א"כ הוא לא עשה כלום, לאותם שחושבים כן יש לי זה האוצר הגדול שאני נותן להם חנם כפי סברתם, ואני מסכים עמהם כדי להניח להם שכרם משלם להם ולבניהם אחריהם, כי ודאי מי שאין להם למה יתן להם ואדם לעמל יולד ואמרו לא טרח בערב שבת מה יאכל בשבת, וכל זה להפיס דעתו של משה, לומר שמה שא"ל שמצא חן בעיניו הוא בכדי שיבין וידע ששכרו מוכן לו לעוה"ב, ואם רואה שנותן לו שום שכר בזה העולם הוא מתנת חנם, ומכאן למד משה שאמר ואתחנן ששאל מתנת חנם, כמו שאמרו ז"ל מהו ואחריו כל ישרי לב שמואל הקטן אומר שכרן של צדיקים נתון באחריהם שנאמר ואחריו כל ישרי לב, ומתן שכרן של רשעים הוא לפניהם שנאמר ומשלם לשונאיו אל פניו להאבידו, וכה"א והיה עקב תשמעון, כמו שהעקב הוא סוף הגוף כן השכר הוא לבסוף, וכה"א עקב אשר שמע אברהם, כן רמז לו וראית את, אחורי כתרגומו ופני לא יראו ודקדמי לא יתחזון וכו', עתה בעודו מלובש בעין החומר א"א לו לראות, לזה אמר לא יתחזון, לא אמר לא תחזי, וזהו כי לא יראני האדם שקורץ מאדמה. והשכר האמיתי הוא ההשגה והידיעה בהשי"ת, שנאמר אשגבהו כי ידע שמי, ואומר והיו עיניך רואות את מוריך, ואומר ויחזו את האלהים, לא אמר ויחזו אלהים, אלא את שלא היתה השגתם כל כך עליונית, ולז"א אלהים כי לא היה להם אפשרות להשיג יותר מפני שהם מלובשים בחומר, ועכ"ז נאמר ויאכלו וישתו כתרגומו כאילו אכלין ושתן, שנהנו מאותה ראייה הנאת הגוף והנפש, כ"ש המשיג השגה עליונה בעין רוחנית שתהנה הנפש הנאה גדולה, כמו שאמרו ז"ל ונהנים מזיו השכינה כ"ש למשה שהשגתו למעלה מהשכינה בשכינה עילאה, ולזה הבטיחו הקב"ה למשה, שא"ל אני אעביר כל טובי על פניך כאומרו מה רב טובך וגו', והבטיחו שמעלתו למעלה מעלה, זהו על פניך על דייקא, אבל לא בעודו מלובש בגוף, זהו והיה בעבור כבודי שהיא הנשמה שנקראת כבוד שנאמר למען יזמרך כבוד: