שפתי כהן על התורה, שמות לח:ח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 38:8
Open in the reader →1ויעש את הכיור נחושת במראות הצובאות, אלו הנשים שהיו חפצות לבא לאהל מועד לשמוע ד"ת או להתפלל, כמו שתרגם דאתיין לצלאה והיו מתביישין שלא יראו אותם האנשים מה עשו עשו מראות וע"י אותם מראות היו רואין כל מה שבפנים. ורצו לעשותם מברזל הנדיי שמראה דבר הקטן גדול וכאשר ראו שאין שום ברזל נשמע בנדבה וגם ידעו שהברזל הוא שנאוי להקב"ה כמו שנבאר סוף הפרשה, עשו אותם מנחושת קלל. ולא עשאום מזכוכית לפי שישבר בנסיעתם וחנייתם, ופירוש הצובאות אשר צבאו פתח אהל מועד, החפצות שחפצו, תרגום יחפוץ וצבי, וכן בדניאל ודי הוה צבי הוה קטל, זהו אשר צבאו פתח אהל מועד שרצו לבא, או להתפלל כמו שתרגם אונקלוס, או לשמו ד"ת מפי משה, או כמו שאמר החכם ר' אברהם ן' עזרא ז"ל, כי הנשים האלה שהתנדבו המראות היו פרושות וסרו מתאוות העולם והיו עובדות השי"ת ונתנו מראותיהם נדבה. ומה שאמר אשר צבאו כי היו באות להתפלל ולשמוע כמו שתרגם אונקלוס. הכיור היה נתון בין אהל מועד ובין המזבח והיה מפסיק עליהם שלא יראי, לזה עשה משה הכיור מאותן המראות כדי שממנו יראו כל מה שבפנים. ולפי המדרש פירוש צובאות שהעמידו צבאות ע"י, וע"י שרתה השכינה על ישראל, שאין השכינה שורה פחות מס' רבוא וע"י נתרבו שנאמר יצאו כל צבאות ה', קרא אותם צבאות ה' לפי ששרתה עליהם שכינה, כמו שכתב רש"י ז"ל והוא מהמדרש, ז"ל, בנות ישראל היו בידם מראות שרואות בהם כשהם מתקשטות ואף אותן לא עכבו מלהביא לנדבת המשכן, והיה משה רואה ומואס בהם מפני שעשויין ליצה"ר, א"ל הקב"ה קבל שאלו חביבין עלי מן הכל שעל ידיהם העמידו הנשים צבאות רבות במצרים שהיו בעליהן יגעים בעבודת פרך והיו הולכות ומוליכות להם מאכל ומשתה ומאכילין אותם ונוטלות המראות וכל אחת רואה עצמה עם בעלה במראה ומשדלתו בדברים לומר אני נאה ממך ומתוך כך מביאות בעליהן לידי תאוה ונזקקות להם ומתעברות ויולדות שם שנאמר תחת התפוח עוררתיך וגו' ע"כ. והקשה רבינו בחיי ז"ל למה לא דרשו כן בכומז כמו שדרשו במראות והיה לו למשה רבינו למאוס בו יותר, והוא ז"ל תירץ כי שם נתערבה כל הנדבה וכאן נעשה כלי מיוחד. עוד י"ל ששם נתך אבל כאן נשאר כמו שהוא בעין לזה מאס בהם, ואפשר שהניחם כמו שהם כדי שכשתראה עצמה שם תשתוקק לבעלה אולי יבא לזכרונה להתפלל עליו לה' שיתן לה זרע הגון, ששם מקום התפלה, לזה אמר פתח אהל מועד אף כי לא היה נתון פתח אה"מ אלא בין אה"מ ובין המזבח:
2וכתב רקנאטי ז"ל צריך הכהן לראות בשעת זריקת הדם האיש והאשה המתכפרים בקרבן ובעבור שאסור להסתכל לכן עשו הכיור במראות הצובאות, כי כשהכהן מקריב קרבן נשים מסתכל בכיור ורואה בו פרצוף אשה המביאה הקרבן: