שפתי כהן על התורה, שמות ד:יח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Exodus 4:18
Open in the reader →1וילך משה וישב אל יתר חותנו. לפי שהוא חותנו אין ראוי ללכת בלא רשותו, הואיל והשלמת גופו שהיא אשתו שהיא השלמת הגוף היתה על ידו ראוי ליטול ממנו רשות, וא"ל אלכה נא לא אמר אלך אלא אלכה שנוטל עצה ממנו אם ילך וישוב מיד, וזהו ואשובה, ואם לאו, לפי שהיה מפחד מדתן ואבירם שהלשינו עליו, וזה העודם חיים, אפשר אחר שהלשינו עלי להמיתני יהיה להם חיים ואם דנם הקב"ה מיד מדה כנגד מדה שימותו מיתה משונה כמו שרצו להמיתני, א"ל יתרו למשה לך לשלום, המלך בקונך שנקרא שלום, מיד ויאמר ה' אל משה במדין לך שוב מצרימה כי מתו אותם שאתה מפחד מהם מיום שהלשינו עליך נעשו רשעים גמורים ורשעים בחייהם קרויים מתים, ורז"ל אמרו חיים הם אלא שירדו מנכסיהם ועני חשוב כמת, ולזה אמר המבקשים, לא אמר שבקשו שהיה נראה שמתו אלא המבקשים שעודם מבקשים, אלא שאין להם יכולת שירדו מנכסיהם: