שפתי כהן על התורה, שמות ז:ג

1ואני אקשה את לב פרעה, א"ל כן כדי שלא יתרעם כשיראה שלא ירצה לשלחם כמו שעשה שאמר לו ואני אחזק את לב פרעה גו' ועכ"ז אמר למה הרעות והצל לא הצלת, לזה הקדים לו ואמר לו פעם אחרת ואני אחזק וגו' ולא ישמע אליכם פרעה וגו', וכן תמצא באות התנין אמר ויחזק לב פרעה כאשר דבר ה', לא נתחזק לבו לפי שראה שעשו החרטומים כן, כי לא טח עיניו מראות שבלע מטה אהרן ומטה בלע מטה, וזה לא עשו החרטומים, א"כ לא נתחזק לבו מהם אלא כאשר דבר ה', וכן במכת הדם אמר ויחזק לב פרעה כאשר דבר ה', לומר שלא חזק לבו לפי שראה שעשו כן חרטומי מצרים שכבר ידע שהכל הוא זיוף, וכן בלטיהם גימ' זיו"ף ע"ה, כי כל מימות שבמצרים נהפכו לדם שנאמר על יאוריהם וגו' ונהפכו לדם כדברי משה ומאין הביאו החרטומים מים, ואם כדבריהם למה חפרו כל מצרים ילכו לחרטומים ויתנו להם מים, אלא שראה ונתאמת לו שהוא דם ממש במראה ובטעם ובריח, במראה שנאמר ויך את המים לעיני פרעה ולעיני עבדיו שראו בעיניהם, בטעם שמתו הדגים, ובריח ובאש היאור, אלא ודאי שהחרטומים כל מעשיהם בזיוף, ולזה לא אמר ויעשו כן חרטומי מצרים לפני פרעה כמ"ש במשה, א"כ החיזוק של פרעה אינו לפי שראה שעשו כן החרטומים אלא כאשר דבר ה'. ועוד ראיה שהחזוק אינו בשביל עשיית החרטומים הרי במכת הכנים אמר ויעשו כן החרטומים להוציא את הכנים ולא יכלו ואמר ויחזק לב פרעה וגו' כאשר דבר ה'. עם זה יקשה עלינו מה ששואלים אם הב"ה הקשה לבו למה הביא עליו מכות. מה שנ"ל הוא שהקב"ה אמר ואני אקשה ולא אמר אחזק, כי חזוק הוא יותר מקשוי, כי קשוי הוא דבר רך שמקשין אותו, אבל חזוק הוא יותר שיוכל לעמוד ולסבול, א"כ אמר ואני אקשה לא אמר אחזק, והוא הוסיף יותר שחזק, ועל התוספת הכהו, ואפי' שאמר ויחזק ה' את לב פרעה וגו' הוא בערך הקושי לא בתוספת, ואע"פ שתמצא בתחלת שליחותו אמר לו ואני אחזק את לב פרעה הודיעו שם על ה' מכות אחרונות, אחר שהוא חזק לבו, ובערוב אמר ויכבד פרעה את לבו לא אמר ויחזק אלא ויכבד שהוא יותר מחזוק, ובמכת הדבר אמר ויכבד לב פרעה, אח"כ אמר ויחזק ה' אחר שהוא הוסיף בחזוק והוסיף שהכביד לבו בערוב שאמר שיש פעמים שמשתלחים החיות ולא חשבם למכה, וכן בדבר של הבהמות פעמים מהפסד האויר בא, לז"א ויכבד לב פרעה לכך מנע ממנו דרכי התשובה והוסיף על רשעתו רשע לז"א בה' מכות אחרונות, ויחזק ה' את לב פרעה:

2עוד נאמר שמ"ש וחזקתי את לב פרעה הוא על ה' מכות אחרונות שהם שחין ברד ארבה חשך מכת בכורות שבאלו נאמר בהם ויחזק ה' את לב, ואע"פ שבראשונות אמר ויחזק לב פרעה ולא אמר ויחזק ה' סמך ואמר בא אל פרעה וגו'. ולז"א ונתתי את ידי, כי היד יש בה ה' אצבעות כנגד ה' מכות אחרונות. ואמר והוצאתי את צבאותי את עמי בני ישראל, אפשר לומר שיובן עם מה שאז"ל בראש השנה שהוא תשרי בטלה עבודה מאבותינו במצרים, א"כ ה' מכות ראשונות היו מניסן עד תשרי, וכן מצאתי כי תקופת ניסן היא כנגד מכת הדם שנהפכו כל מימות מצרים לדם ואז לקו כל מימות שבעולם ע"כ, וה' מכות אחרונות היו מתשרי עד ניסן כי משפט המצרים במצרים י"ב חודש, לזה אמר והוצאתי את צבאותי את עמי וגו', כי מאחר שבטלה העבודה אין צורך בצבאות שהם המלאכים כי היו במצרים להקל מעליהם, אבל עתה שבטלה העבודה אין צורך בהם, ואמר את עמי לא אמר ואת עמי, רמז כאן כי אין ההוצאה לגמרי אלא עד שיביא עליהם ה' מכות אחרונות, ולזה אמר את עמי כי הוא עדין תלוי ועומד לזה לא אמר ואת, אבל אחר שידעו מצרים כי אני ה' בנטותי את ידי על מצרים שהיא מכת בכורות שהיא מכה אחרונה, אז והוצאתי את בני ישראל מתוכם: