שפתי כהן על התורה, שמות ח:כד

1ויאמר פרעה אנכי אשלח אתכם. כונת פרעה היתה לדבר מהתלות בתחבולות ומרמות וערמות. שאמר אשלח אתכם לא אמר אשלח את העם אלא אתכם, כוונתו על משה ואהרן בחשבו שאין משה מבין כוונתו, ואמר לו משה הנה אנכי יוצא מעמך והעתרתי רק אל יוסף פרעה התל, אתה חושב שלא הבנתי מצפוני לבך לבלתי שלח את העם, ולא אמרת אשלח את העם אלא אתכם, מהתל אתה בנו, ועכ"ז והעתרתי כדי להביא עליך מכות אחרות, וכן במכת הברד אמר העתירו אל ה' ורב מהיות קולות וברד ואשלחה אתכם, לא אמר את העם. אמר לו משה כצאתי את העיר, ואתה ועבדיך ידעתי כי טרם תיראון, ידעתי כי כל דבריך בהתולים. כן גם כן בהתראת הארבה אמר מי ומי ההולכים, וכן במכת החושך אמר ויקרא פרעה אל משה ולא קרא אל אהרן אלא למשה לבדו, ואמר לכו בלשון רבים כדי שיבין משה שכונתו על כולם, ולבבו לא כן יחשוב. אבל במכת הבכורות שנגעה בבשרו אמר קומו צאו גם אתם גם בני ישראל, אמר בפירוש גם בני ישראל. ולפי שחשב שלא הבין משה מחשבתו אמר מחר לא היום, לפי שלא אמר לכו עבדו אלא אשלח לעתיד, ג"כ אני אומר לך למחר. וכשבא מכת הברד אמר ואשלחה אתכם ולא תוסיפון לעמוד, א"ל משה לא אומר לך למחר אלא כצאתי את העיר לבד, ובערוב נאמר לכו מיד א"ל מחר כדי שפעם אחרת יזהר בדבורו ולא ידבר מהתלות והוא נזהר כמ"ש. מכת הערוב היתה לפי שהרגו הרבה מבני ישראל, כמו שאז"ל על פסוק וימת מלך מצרים שנצטרע והיה הורג ק"נ ילדים מבני ישראל שחרית וק"נ ערבית, ולכך גירה הקב"ה הערוב לפי שהם ערבים שהקב"ה אמר לבני נח מיד כל חיה אדרשנו לכך ער"ב כתיב, חי"ה אדרשנ"ו גימ' ד"ם ישרא"ל ע"ה. ואפשר כי לזה אמר למחר עד שישלימו ערבותם:

2עוד אמר למחר. א"ל משה שכשאמרתי לך בצפרדעים למתי אעתיר לך, אמרת למחר, ג"כ בערוב למחר. ומה שהאריך פרעה עד למחר כתב רבינו בחיי ז"ל ענין נאה, עיין בספרו:

3ועוד אמר משה מחר, לפי שהמכה היתה משמשת ז' ימים כמו שאז"ל בפ' וימלא ז' ימים אחרי הכות ה' את היאור, ולפי שהתל פרעה בדבריו כמו שאמר הוסיף יום, והקב"ה הסכים עמו שנאמר ויעש ה' כדבר משה: