שפתי כהן על התורה, בראשית יב:ז
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 12:7
Open in the reader →1ועד"ה ויאמר ה' אל אברם, ויאמר הוא לשון מעלה ונשיאות כמו וה' האמירך כו', והואיל ובא בתיקון אדם האמירו והחיהו, וכן ויאמר ה' אל אברם ר"ת בגי' חי וס"ת בגי' רעה, שירא להעביר הרעה מן העולם והארירה שאירר האדמה בסיבתו, ולז"א לו לך לך, תסיר הלכלוך מן הארץ, כי לפי שנתאררה האדמה ניתנה לכנען שהוא ארור, ואתה צריך לנקותה כדי שיבא יעקב ובניו שהוא מעין שופריה דאדם וימצאנה משופרת, וגם הדרים בה תלבנם ותטהרם מטומאתם ותכניסם תחת כנפי השכינה ותוציאם מארור לברוך על ידי המזון והכלכלה, וזהו שאמר לך לך אותיות כלכל, וכן עשה שנאמר ויטע אשל "אכילה "שתיה "לויה, ע"י האכילה נטע האשל בלבם שהיה אומר להם ברכו למי שזן אותי ואתכם וברא את כל העולם וצבאיו וברא אותי ואתכם, א"כ הוציאם מארור לברוך. ואפשר כן א"ל הקב"ה לך לך מארצך שהיא א"י לפי שממנה נוצר האדם שנאמר וייצר ה' אלהים את האדם עפר מן האדמה, ואמר כן לך לך מארצך תסיר הלכלוך מארצך, שהוא עפרך, וממולדתך הנולדים ממנה ואיך ידע הנולדים ממנה אמרו חז"ל על פסוק והשענו תחת העץ, אם ענפי האילן מחופפין עליו היה יודע שדבריו מתקבלים והיה, מגיירם, ואם לא היו מחופפין היה מאכילם ומשלחם, שהיה יודע שאינם מן הנולדים ממנה שאינם מעפרו של אדם, וזה הוא תחת העץ כי האדם עץ, אמר כן ממולדתך ומבית אביך שהם מעפר אביך שהוא אדם:
2ובמדרש לך לך לפי שהיה אברהם אבינו מתיירא לצאת ואומר אצא ויתחלל בי שם שמים ויאמרו הניח אביו לעת זקנתו ויצא, אמר לו הקב"ה לך לך אני פוטרך מכבוד אב ואם, ואין אני פוטר אחר מכבוד אב ואם. והאחר הוא יעקב אבינו שנענש לפי שהניח אביו והלך אע"פ שהלך לדבר מצוה כדאיתא במדרש, ולמה יפטור אותו הואיל והוא חייב, אלא ממה שאמר שעושה אותו בריה חדשה ואינו בן תרח אם כן הוא פטור ממילא, וכן ויאמר ה' אל אברם לך סופי תיבות בגימטריא פוטר, ובגי' רצה, כן רצה הקב"ה ואין טעם ברצון לומר איך יפטור אחד ויחייב אחר, ולפיכך ממה שאמר מובן למה פטרו לפי שהוא פטור ממילא. עוד רמז לו שיחיה ק"פ שנה שכן מא' עד כ' במספר כללי ע"ה, ומא' עד ל' ק"ה הרי ק"פ, מכאן אז"ל שאברהם אבינו היה לו לחיות ק"פ שנה כמו יצחק אלא שנתמעטו לו ה' שנים כדי שלא יראה עשו בן בנו יוצא לתרבות רעה, אמר כאן לך דהיינו מנין ל"ך דהיינו ק"פ לך: