שפתי כהן על התורה, בראשית יח:א

1וירא אליו. לפי שהיה מצטער מכאב המילה לכך נגלה לו באור פני מלך חיים, מיד חיתה המכה וקם ועמד על רגליו ורץ שנאמר וירא וירץ. ועוד נראה לו השם שכביכול נתאוה לו, וכן וירא אליו ה' ס"ת אוה, ולזה בא הרמז בס"ת שאלמלא מקרא אי אפשר לאומרו. ולמה באלוני כתב רבינו בחיי ז"ל לפי שבשרו שיוליד אחר זקנתו שנאמר כי יש לעץ תקוה, גם נאמר לפי זה, שלכך אחר שנמול נגלה לו באילן כמו שהאילן כשכורתין אותו וכוסחין זמורותיו עושה פירות יפים וטובים כן אחר שנימול בשרו הוליד זרע כשר ונעים, זהו אם יכרת ועוד יחליף. ועוד יחליף עם ב' מלות גימ' זה יצחק:

2ובמדרש כי יש לעץ תקוה זה א"א שהיה לו תקוה, אם יכרת ועוד יחליף, כד"א כורת הברית אם יאמר לו כרות הברית והוא כורת, ועוד יחליף מצות ומעשים טובים ועוד עומד בנסיון, ויונקתו לא תחדל זו לחלוחית שבו, ועוד ויונקתו לא תחדל זה יצחק לא יחדל מלגייר אנשים כד"א בארץ מגורי אביו גיורי אביו, אם יזקין בארץ שרשו ואברהם ושרה זקנים, ובעפר ימות גזעו ותמת שרה, מריח מים יפריח מריח מצות ומעשים טובים יפריח ועשה קציר כמו נטע, התוספת מרובה על העיקר ע"כ:

3וכן בפרקי רבי אליעזר וכי תבאו אל הארץ ונטעתם כל עץ מאכל כו' עץ האמור כאן הוא גפן אם אין כורתין אותו ערלתו כל פירות שעושה עוללות קטופין ולא טובים למראה ואחר שכורתין אותו עושה פירות טובים אברהם כמו שכתוב למעלה. שמעתי למה נגלה באילן אלונים לפי שיש לו פרי שקורין בלו"ט ואותו פרי יש עליו קליפה ואותה קליפה אינה חופה על כל הפרי כך צריך לגלות העטרה כמשז"ל נאמר באברהם בשר ערלתו ונאמר בישמעאל את בשר אלא אברהם ע"י שנתמעך ע"י אשה נאמר בשר ערלתו שלא הוצרך לפריעה אבל ישמעאל שלא נתמעך ע"י אשה נאמר את בשר וכו', א"כ כדי להזהירו על הפריעה שלא היתה בו לזה נגלה לו על האלון ולא על אילן אחר כדי שיפרע כמו זה הפרי שקליפתו פרועה למעלה כן צריך לעשות לפריעה, גם נגלה לו על זה האילן לפי שזה האילן ששורפין אותו חוזר ופורח כן אברהם אחר שהפילוהו לכבשן עשה פרי. עוד אילן גימ' א"ץ הוא חבור שני שמות וזהו פתח האהל והבן:

4ד"א וירא אמר אברהם עד שלא מלתי היה הדבור לי ולא לשום אדם אפילו ענר ואשכול וממרא בעלי בריתי לא נדבר עמהם עכשיו שהם נמולין יהא נדבר עמהם לז"א נמולו אתו וסמיך ליה וירא אליו. שגלוי שכינה אינו אלא לו בפרט כמו ששאל משה שתשרה שכינה על ישראל ולא על אומות עכו"ם ונתן לו, לכך נרמז לו כאן וירא אליו הוא רואה והן אינן רואין לפי שהן ערלים עכו"ם ואע"פ שהן נמולים הן אטומים וסתומים, ומשנה שלמה פרק שלישי דנדרים קונם שאיני נהנה לערלים מותר בערלי ישראל ואסור במולי עכו"ם, קונם שאיני נהנה למולים אסור בערלי ישראל ומותר במולי עכו"ם שאין הערלה קרוי' אלא לשם העכו"ם שנאמר כי כל הגוים ערלים וכל בית ישאל ערלי לב, לכך נאמר לו בפ' מילה והקימותי את בריתי ביני וביניך ובין זרעך אחריך וגו' להיות לך לאלהים ולזרעך אחריך:

5ובמדרש אמר אברהם עד שלא מלתי היו העוברים ושבים באים אצלי משמלתי תאמר שאין באין אצלי, פירוש לפי שנבדלתי מהם א"ל הקב"ה עד שלא מלת היו בני אדם ערלים באין אצלך עכשיו אני ופמליא שלי נגלים לך הדא הוא דכתיב וירא אליו ה' וגו' וירא והנה שלשה אנשים, וירא בשכינה וירא במלאכים.

6והוא יושב פתח האהל מי שיש לו כאב חבורה הרוח מזיק לו והיה לו כאב המילה כמו שאמרו חז"ל יום שלישי למילתו היה, היה לו לישב בחדר תוך חדר למה ישב בפתח והתורה אמרה השמר לך ושמור נפשך שלא יביא אדם עצמו לידי סכנה ויאמר שעושין לו נם שמא אין עושין לו ואם עושין לו נס מנכין לו מזכיותיו, לזה אמר כחום היום לומר שישב בפתח לפי שבא חום היום ולא היה רוח, ואמר כחום היום ולא בחום, לומר שאברהם אבינו היה ממתין עד שיתחיל החום לבא ומיד כשהתחיל הלך לפתח לראות אם יש עובר ושב, ולזה כתיב ישב לא יושב שמשמע שמקודם היה יושב: