שפתי כהן על התורה, בראשית יח:יב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 18:12
Open in the reader →1ותצחק שרה בקרבה. היא פרסה נדה קודם האכילה ואחר האכילה אמר לה הבשורה והיא כשראתה שבא לה דם נדות צחקה בקרבה לאמר אחרי בלותי היתה, לא אמרה תהא אלא היתה לי כבר היתה לי, אלא כמו שחזרה לי העדנה כן ראוי לחזור הבחרות לאדוני ואני רואה שהוא זקן. ויאמר ה' אל אברם למה זה צחקה שרה לאמר האף לא ספקה על עצמה לפי שכבר ראתה סימנין שהוא הדם וגם היא אמרה היתה לי כמ"ש לא ספקה אלא בך שאתה זקן ומה תספק בי כי אם אתה זקן אני לא זקנתי היפלא מה' כו', ושרה היתה במדרגת הנבואה יותר מאברהם שנאמר כל אשר תאמר אליך וכו' מלמד שאברהם היה טפל לה בנבואה א"כ איך ספקה, אלא לפי שנטמאה לא חלה נבואה עליה, ואותה הטומאה היתה כדי שלא תספק בעצמה לכך, ועכ"ז ספקה בבעלה שאמרה ואדוני זקן, וכן אברהם נסתפק בזה ואמר הלבן מאה שנה יולד ולא אמר יוליד, לומר שמאחר שיצא הדבר מפי הקב"ה ודאי יהיה אבל ע"ד פלא, סיפק על עצמו קודם ואח"כ על שרה שאמר הבת תשעים שנה תלד, כי פעמים שיש כח במוליד להוליד אע"פ שאין האשה ראויה לילד מרוב התגברות הזכר, לזה אמרה ואדני זקן, שיבש לחותו כדי שיצא יצחק נקי וצדיק, לזה אמרה שרה מי מלל לאברהם היניקה בנים שרה, אמרה בערכי שחזרה לי העדנה יש בי להניק ולילד כמה בנים, אבל בערך אברהם שלא חזר לבחרותו ועדיין הוא בזקנותו הוא פלא אחר שיבש לחותו, לזה אמרה כי ילדתי בן לזקוניו, ואמר לה ה' היפלא מה' בערך ה' אין פלא כמ"ש דהע"ה נפלאותיך ומחשבותיך הם אלינו לא לך, וכל זה היה מאתו יתברך כדי שיצא יצחק נקי וקדוש וטהור, לזה אחר שפסקה מהטומאה ודם הנדות להפסיק זוהמת הנחש שזרק בחוה יצא יצחק. א"כ מצד אמו טהור ונקי ומצד אביו קדוש שהולידו בשנת ק' קדוש, לזה אמר ואברהם ושרה זקנים שפסק מהם יצר הרע ונתלבנו בלבנינות החסד יצא, לזה היה אב רחמן כמו שאז"ל על פסוק כי אברהם לא ידענו, וכן אומר בברכה ב' שהיא אתה גבור ביום הדין מי כמוך אב רחמן וכו'. ובסוכה (נ"ב:) על פסוק והקימונו עליו שבעה רועים מאן נינהו ז' רועים דוד באמצע אדם שת מתושלח מימינו אברהם יעקב ומשה משמאלו, ויצחק להיכן אזל אזיל וקאי אפיתחא דגיהנם ומציל לבניו מדינה של גיהנם, והוא על מדת הגבורה לשככה ולעוקרה מעל בניו, ומתגבר עליה ומעלה עשנה על העכו"ם: