שפתי כהן על התורה, בראשית כד:נ

1ויען לבן וגו' מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע או טוב. הקדימו רע קודם הטוב שהם היו מתאוים שיהיה להם שום טובה או שום רעה כדי שיתעללו בה אפילו שתהיה רעה גדולה כגון מיתה כדי שיתנצלו בה שלא לשלחה, ולזה הקדימו הרעה לומר שהיו בוחרים ברעה ולא ישלחו אותה לפי שנתביישו ממנו כשאמר עבד אברהם אנכי כי היה שמעו הולך בכל העולם שהיה אב המון גוים ואילו היה שולח לתבוע בת מלכים היו נותנים אותה לשפחה הלא תראה מאליעזר בן נמרוד והגר בת פרעה. כמאמר פר"א, כל רוחו יוציא כסיל כשראה שהדברים מאתו יתברך, ולפי שהקדימו רע לטוב פיהם הכשילם שמת בתואל ואחר שאמר הנה רבקה לפניך קח ולך ותהי אשה, אמר אתה אף אם שלחך אדונך לקחת אשה לשפחה היה לנו לתתה כ"ש לאשה, וכל שכן לבן אדוניך, כי אפי' היה לוקחה לעבד אחד מעבדיו היה לנו לתתה לו, ואחר שאמרו כן אי אפשר להם לחזור מדבורם:

2או נאמר שאמר רע קודם לפי שמת בתואל, אמרו הואיל ומה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך שתמתין עד אחר אבלות אביה ואחר כך תנשא הואיל ומה' יצא כאילו נעשה, והדין הוא שאם אחר שהחתן הכין כל צרכו מת אבי החתן או אבי **(לפי ההלכה דוקא אביו של חתן או אמה של כלה, ואיפכא לא, אבל הדברים בכאן דרך דרוש:

3אך לפלא שהלא כתיב ויען לבן ובתואל וגו' רע או טוב, הרי שבתואל ביחד עם לבן אמרו הדברים ועדיין היה חי:)** הכלה מכניסין את המת לחדר ואת הכלה לחופה ונוהג שבעת ימי שמחה ואח"כ ז' ימי אבלות, לזה הקדימו הרע כלומר זה היה לנו לומר קודם שלא תנשא אבל מאחר שהוא מה' לא נוכל דבר אליך. רע שכבר יצא הדבר רע, ולא טוב גם כן לפי שאתה היית סבה שמת. עוד הקדימו הרע לומר שהוא היה סבה שמת אביהם והיה מן הראוי לעשות עמו רע אלא הואיל ומה' יצא הדבר לא נוכל דבר לא מיבעי עשיה אלא אפילו דבור רע לא נוכל. ואמר הנה רבקה לפניך קח ולך כאשר דבר ה', יהיה פירוש דבר ה' כמו ידבר עמים תחתנו, כלומר הואיל וה' הדבירה והכניעה שמת אביה ואנו לא נתן לנו רשות להשיאה כי הרשות ביד אביה שנאמר את בתי נתתי וכו' א"כ קח ולך:

4עוד נאמר ויען לבן וגו' מה' יצא הדבר לא נוכל דבר אליך רע הקדימו הרע שכן היתה כוונתם להמיתו, כמו שאמרו ז"ל ויהי כראות את הנזם הלך להמיתו ואליעזר הכיר בו שכוונתו רעה הזכיר שם והעמיד הגמלים על העין באויר והוא עומד על הגמלים באויר, ויהי כראות כן הכיר שהוא צדיק ואמר לו בוא ברוך ה' שהיה סבור שהוא אברהם שהיה קלסתר פניו דומה לו, ונראה שלזה אמר עבד אברהם אנכי, אל תחשבו שאני אברהם, וסוף המאמר כנען הוא אליעזר ולפי ששמש את הצדיק באמונה יצא מכלל ארור לברוך אמר רבי יעקב בשם רבי יוחנן ומה אם אליעזר לפי ששמש את הצדיק באמונה יצא מכלל ארור לברוך ישראל שהם עושים חסד עם גדוליהם בידיהם וברגליהם עאכ"ו ע"כ. אם כן יכולין לומר שמה שאמר או על שמאל היה הכוונה על עצמו שהוא אמר לאברהם אולי דרשו ז"ל אלי תבא שתקח בתי אמר לו אתה ארור ובני ברוך וכו', א"כ עתה שאמר לו ברוך, עתה אלי תבא. ואפשר שלזה בשבועתו אמר אולי וכאן בספור הדברים אמר אלי כמו שאמרתי:

5נחזור לעניננו שאמר לא נוכל דבר אליך רע שהיתה כוונתם להמיתו כמו שאמרתי, או טוב מאחר שהדבר הוא מה' אנו מובטחים בו אם כן הנה רבקה לפניך קח ולך קחנה אתה בידיך, כי אפילו שניתן אנו בידינו אין לנו בה שום זכות, שהתורה לא נתנה רשות לאחיה ולאמה אלא לאביה שנאמר את בתי נתתי ומאחר שמת אביה אין לנו רשות בה אם כן קח ולך כאשר דבר ה'. ויהי כאשר שמע עבד אברהם וישתחו וכו' ויקומו בבקר ויאמר שלחוני, שלחני כתיב שבתואל מת ואחיה רמאי ואע"פ שאמר הנה רבקה לפניך קח ולך זה היה במעמד אביה אבל עתה שמת אביה נכנסה ברשות אחיה לזה לקח רשות ממנו. ויאמר אחיה ואמה אם נשלחנה עתה אין לנו בה שום חנות ואפי' טובת הנאה אבל תשב ואחר תלך, אמר להם אל תאחרו אותי וה' הצליח דרכי, ואם תאחרו אולי לא יהיה כל כך הצלחה כי תעבור השעה, ויאמר נקרא לנערה, אתה אומר שה' הצליח דרכך נשאל פיה והנבואה מצויה בפי התינוקות, לזה אמרו את פיה ולא אמרו נשאל אותה אלא פיה ומשם נדע שהשעה עומדת לך ולא שעה אחרת, ויקראו לרבקה ויאמרו אליה, לא אמר לה אלא אליה רמזו לה לאמר לא יהא אליה, לא יהא, כלומר שתאמר לא יהא, ואמרו לה גם כן התלכי עם האיש בה"א התימה, אפשר שתעשי דבר זה ותלכי עם האיש הזה שאמר שהוא עבד ותניחי משפחתך ובית אביך, וכוונתם היתה שתמאן, ותאמר אלך, אז"ל אלך על כרחכם, דרשו ז"ל שלא אמרה, כן אני אלך אל אמרה אלך, מיד כשראו כך וישלחו את רבקה: