שפתי כהן על התורה, בראשית כז:כח

1ואמר ורוב דגן ותירוש וסמיך לי' יעבדוך עמים, שא"ת ל"ל רוב דגן ותירוש, אם יהיה לו רבוי דגן ותירוש צריך לטרוח טורח גדול לקבץ ולאסוף כל אותו דגן וכל אותו תירוש ולמי יאסוף אותו, לזה אמר לו יעבדוך עמים, לא תטרח אתה, על דרך ועמדו זרים ורעו צאנכם וגו', ותצטרך לזונם. הוי גביר לאחיך אמר לו לא יעלה בדעתך שמה שאמרתי יעבדוך עמים שהוא על אחיך זה, לא, לפי שקנאתו עליך שיאמר כלנו בני איש אחד אנחנו למה נעבדך, אלא תהא גביר עליהם לבד, ולא תאמר כשיראוני גביר עליהם שמא יבאו לקלל, לזה אמר אורריך ארור אלא אדרבא יברכוך כשיראו שאין אתה משתעבד בהם:

2ותמצא רמוז בברכה זו שם כ"ו שהתחיל בוא"ו ואמר ויתן לך וסיים בך. ומניין המלות הם כ"ו גם כן, מנין האותיות אי"ק ואי"ק היינו אל"ף, ואל"ף גם כן שני יודי"ן ו' כזה הציור א אי"ק עם הכולל יב"ק, ואמר ויתן לך האלהים פ"ו והברכה התחילה בוא"ו וסיים בכ"ף, היינו כ"ו פ"ו גימטריא יב"ק, יחוד ברכה קדושה, וסוד יב"ק הוא על דרך קו האמצעי ה"ס כ"ו א"ך, ולזה אמר ויעבר את מעבר יבק. שעולה למעלה עד הכתר היא נחלה בלא מצרים וכן רמוז בברכה מטל השמים ומשמני הארץ. ובעשו אמר הנה משמני התחיל בה' הנה וסיים מעל צוארך סיים בכ"ף, חסר א' אין לו אחיזה בשם יתברך כלל, ולכך אמר לו הנה משמני הארץ שהיא איטליא של יון שהיתה מלאה גלולים ומלאה מכל מיני טומאה יהיה מושבך, א"כ מה אברכך אינך ראוי לברכה, ואם ירד הטל לא ירד אלא מעל, ולכך לא אמר בעשו יתן שאינו כדאי ליתן לו ברכה לפי שנשמתו היתה טמאה, וכן הנה משמני בגימטריא נשמה טמאה לך, ואתה שנאוי שנאמר ואת עשו שנאתי, וכן עשו ע"ה בגימ' שנוי הוא, אח"כ אמר ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו אותו דוקא, וברכו בחשאי ואמר לו ואל שדי יברך וכו', זו ברכה כוללת לכל ישראל שיאמר די לצרותינו, ובברכה זו אנו דרים בין האומות, ולזה אמר לרשתך את ארץ מגוריך לשון מורא כמו ויגר מואב, מגור מסביב, מגריך בגימ' רגע, כאומרם ז"ל כמה זעמו רגע שנאמר כי רגע באפו וגו' וכן הוא אומר בשצף קצף הסתרתי פני רגע ממך, גערה לבד:

3וכתב הרב ר' יהודה חייט ז"ל ברכו בטל כדי להחליק השער שהיה איש שעיר, והשער יתחלק בשמן הטל, לפי דעתו שלעשו היה מברך, וגם אחר שנודע לו האמת וברך את עשו אמר לו הנה משמני הארץ ומטל לכוונה הנזכרת ע"כ:

4ומה שבאה הברכה כך בערמה היה סבה כדי להסיח דעתו של השטן שיאמר שאין ברכה שבאה על ידי ערמה מתקיימת ולא יערער, וגם שלא יהיו בניו של יעקב בטוחים שהברכה תתקיים על כל פנים אע"פ שלא ילכו בדרך ה', וכשיראו שהברכה על ידי ערמה אז יפחדו וייראו את ה' ויהיו עיניהם תלויות לאביהם שבשמים וילכו בדרכיו ויעבדוהו בכל לבם ובכל נפשם. וכשתדקדק בברכה של יעקב תמצא בה, עשרה מינים, טל ומשמני הארץ וכו' ותמצא עשר פעמים נאמר ברכה ליעקב, שעירות ויברכהו, תברכך נפשי, ריח בגדיו ויברכהו, ברכו ה', ומברכיך ברוך, לברך את יעקב, בטרם תבא ואברכהו, גם ברוך יהיה, ויקרא יצחק אל יעקב ויברך אותו, ויתן לך את ברכת אברהם. ובעשו לא תמצא אחת כי ודאי לא ברכו אדרבא מנעו מברכה:

5שמעתי דשופריה דיעקב מעין שופריה דאדם, פירוש שופריה תקון כמו ברוחו שמים שפרה, וכמו שנתקלל אדם ע"י אשה ובלא דעת כן נתקן ע"י אשה ובלא דעת, ול הברכות שלו הוא לוקח, ומנען מעשי כדי שלא יתברך סמאל שהוא כחו, ועל ידו נתקנו העשר צנורות שהן סוד עשר ברכות, ונתקן הסולם לעלות ולהוריד שפע בלי הפסק ובלי שום מעכב. ואמר לעשו ועל חרבך תחיה רמז לו סמאל שהוא שלו ומחיתו ממנו, ועל חרבך גימ' של"ו, שכל אחד לקח שלו, ועל חרבך תחיה, גימ' שט"ן הנשמ"ה, שעולה ומשטין ויורד ונוטל הנשמה בחרבו, ועתיד ליכלות מן העולם, שכן ועל חרבך תחיה סופי תיבות כלה, ועליו נאמר הגשם חלף הלך לו. נשמה בהפוך אותיות משנה שהוא משנה הבריות ומטען הלך כלה מן העולם:

6עוד נאמר שהיו הברכות על דרך זה ברמאות כנראה היתה סבה אלהית, שאם היה מברכו בפירוש לא היו בני יעקב סובלין עליהם עול הגלות והיו אומרים אבינו ברכנו מטל השמים ומשמני הארץ אם כן נאכל משמנים ונשתה ממתקים ונתענג בזה העולם ונקנה עבדים ושפחות שכן ברכנו אבינו יעבדוך עמים וישתחוו וכו', ולא כן כוונת השם יתברך אלא יהיו עיניהם תלויות לשמים ולא יבטחו על הברכות, ולזה היה ברמאות כזה ואדרבא יפחדו מעשו שרימהו ולעולם יהיה ביניהם שנאה ואיבה, ושיהיו עיניהם נשואות לאדוניהם ויסבלו עול הגלות, וכן היא הכוונה: