שפתי כהן על התורה, בראשית כח:כ
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 28:20
Open in the reader →1וידר נדר לאמר. לדורות שיהיו נודרים בשעת צרתם. או פירוש לאמר מלשון אמרא שהיא שפה שעושין על שפת הבגד לחוזק כן הנדר הוא חוזק וקיום הדבר, ולזה אז"ל נדרים סייג לפרישות:
2אם יהיה אלהים עמדי. לא שח"ו יסופק כלפי מעלה, ועוד שאמר הקב"ה והנה אנכי ע ושמרתיך, אלא הכוונה באומרו אם יהיה אלהים עמדי הוא שהולך לח"ל תחת ממשלת השרים שהקב"ה חלק האומות והחרצות לע' שרים ולקח לו הקב"ה לחלקו יעקב שנאמר יעקב חבל נחלתו, ועתה הוא הולך ונכנס בגבולם, ולזה אמר אם יהיה אלהים, ששרי האומות נקראו אלהים, שכן אמר ויבא אלהים אל בלעם, ויבא אלהים אל אבימלך, וכן בלבן וכו', לזה אם יהיה אלהים שהוא שרו של לבן עמדי שלא יקנא ויערער עלי, אבל אחר שאחזור לבית אבי איני מפחד ממנו כי שם האלהים שלי הוא הוי"ה שהוא חלקי שנאמר כי חלק ה' עמו יעקב כו', ובספרי והיה ה' לי לאלהים וכי עלה על לב שהיה יעקב אומר אם יהיה אלהים עמדי והיה ה' לי לאלהים ואם לאו ח"ו לא יהיה לי לאלהים, אלא שהיה יעקב מפחד כל ימיו שלא יצא ממנו פסולת כמו שיצא מאברהם ומיצחק ואמר אם יהיה וכו ושבתי בשלום מכל מקום, והיה ה' לי לאלהים שיחול שמו עלי שלא יצא ממני פסולת מתחלה ועד סוף, וכן ה"א ויהי בשכון ישראל בארץ ההיא וגו' וישמע ישראל, כיון ששמע נזדעזע אמר אוי לי שמא אירע פסול בבני, עד שנתבשר עשה ראובן תשובה שנא' ויהיו בני יעקב וכו', לומר שכלם צדיקים וכלם שוין ע"כ, ואפשר שלזה יש פסקא באמצע פסוק לומר שנתבשר:
3ומה שאמר לחם לאכול וגו'. כי היה לו לומר ונתן לי לחם ובגד כמו שאמר ואוהב גר לתת לו לחם ושמלה ודאי הוא הלחם לאכול והבגד ללבוש. אלא אמר יעקב ונתן לי לחם ויתן לי בריאות כדי לאכלו בתאוה ולא יהיה לי שום חולי שהחולה אינו מתאוה ללחם שנא' וזהמתו חיתו לחם, וכן בגד ללבוש ויתנאה בו בין הבריות ולא יהיה חולה והבגד מקופל ומונח בקופסא. או אמר לאכול לאחרים, ובגד ללבוש לאחרים, כי היה מחזיק במדת הצדקה שהוא מזרע אברהם שנאמר עליו כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו וכו' ושמרו דרך ה' לעשות צדקה ומשפט, ושמעתי לחם והלפתן כי פת חרבה אינה נאכלת, ובגד ושכר התפירה ומה שצריך שיהא ראוי ללבוש, והוא דרך הלצה. ומה ששאל זה לפי שאליפז בן עשו לקח כל מה שיש לו אפילו הצידה לדרך שנתנה לו אמו. או נאמר לחם לאכול לחמה של תורה שנאמר לכו לחמו בלחמי, והיה שואל מהקב"ה שלא יבטל מלמודו בהיותו עובד אצל לבן, וכן נזדמן לו רעיית הצאן שהולכים למדברות מקום התבודדות מלאכה שאינה מבטלת הלמוד, ומה שאמר לחם לאכול לעוה"ב כסא דפיזא, וכן לאכול גימ' פ"ז ובגד ללבוש חלוקא דרבנן: