שפתי כהן על התורה, בראשית כט:לה
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 29:35
Open in the reader →1הפעם אודה את ה', לפי שראתה הגליות עתידין לבא, בראובן אמרה ראה ה' בעניי כנגד גלות מצרים שנאמר אעלה אתכם מעני מצרים, בשמעון אמרה שמע ה' כי שנואה אנכי זה גלות בבל, שנוא"ה אנכי שנשאו נשים נכריות ולא נעשה להם נסים כמו במצרים, לוי ילוה אישי אלי, זה גלות יון שבאו עליהם לבטלם מעבודת בית המקדש וחזרה העבודה למקומה זהו ילוה אישי אלי, יהודה זה גלות אדום, לזה שם הוי"ה כולו לרמוז לשכינה שהיא בגלות, והד' לרמוז לדוד שהוא המשיח, ואע"פ ששכינה היתה עמהם בגלות מצרים וגלות בבל כאז"ל גלו למצרים שכינה עמהם וכו', עכ"ז לא היתה שכינה אדוקה עמהם כל כך כמו בזה הגלות שהוא כולל שבעים אומות, כי בגלות מצרים נאמר אנכי ארד עמך מצרימה וליעקב נאמר, ובגלות בבל נאמר למענכם שולחתי בבלה להוציאן, ובעולם נאמר ונתתי כסאי דייקא, אבל בזה הגלות נאמר לא עזבתים ולא מאסתים לכלותם כתיב, וכן אמרו בזוהר פרשת תשא דף קפ"ט למלכא דהוה ליה ברא יחידאי עיין שם, לזה הד' באמצע אחר שם יה"ו, ותעמוד מלדת שאין גלות אחר זה, מלדת כמו כי לא תדע מה ילד יום. ואחר זה ילדה יששכ"ר י"ש שכ"ר לפעולתנו, שאנו מקוים שיתן לנו שכרנו ושוקיים ההבטחות שהבטיחנו על ידי נביאיו על שסבלנו עול הגלות, ואחר ילדה זבולון, שיבנה בית המקדש במהרה בימינו בנה בניתי בית זבול לך, הרי ו' בנים כנגד אבני הבנין וכנגד שיתא אלפי שני הוי עלמא, לזה נקראת אם הבנים וכו'. ותמצא שבשני בנים הראשונים שהם ראובן ושמעון הזכירה בהם שם הוי"ה שאמרה ראה ה' שמע ה', לפי שאלו השנים צריכים רחמים לרחם עליהם, ראובן בלבל ומשמעון יצא שונא שהוא זמרי, בלוי לא הזכיר לא שם הוי"ה ולא שם אלהים, כי הוא עשירי והוא קדש והוליכו גבריא"ל לפני הקב"ה ואמר לו זה יצא חלקך כדאיתא במדרש, ולזה אמר על כן קרא שמו לוי קרא מי שקרא, ביהודה השם רמוז בו, אבל בשאר הבנים הזכירה שם אלהים דנני אלהים, נפתולי אלהים, נתן אלהים שכרי, זבדני אלהים אסף אלהים לומר שאלו יכולין לעמוד כנגד מדת הדין, ובגד ואשר לא הזכירה לא שם הוי"ה ולא שם אלהים, לפי שגד הוא שם ע"א שנאמר העורכים לגד שלחן, ואשר בנותיו מרובים, ולזה אמר באשרי כי אשרוני בנות, הנקבות מרובות, הנקבות יאשרוני ולא הזכרים, וכן תמצא בפרשת במדבר פקודי מטה אשר אחד וארבעים אלף הוא פחות מן הכל, וברכו משה ברוך מבנים אשר, לא אמר בבנים אלא מבנים מקצת בנים, ואמרה בגד מלשון בגד בוגדים, אמרה ילד זה בגד באמו שלא הוכר עבורו לפי שהיתה ילדה, ובבן הראשון שנתן לבלהה שפחת רחל אמרה דנני אלהים, בדין נתן לי, והשני קראה לו נפתל"י עם ה' אותיות בגי' הדי"ן נות"ן, וכן עולה נפתול"י, וכן במדרש ויזכור אלהים חת רחל והדין נותן שהכניסה צרתה לביתה, דן נפתלי ר"ת דן, בדין שואלת, ואמר ב"פ אלהים, דנני אלהים נפתולי אלהים, לכך זכר בה ב"פ אלהים ויזכור אלהים וישמע אליה אלהים. ואמר וישמע אליה אלהים ולא אמר וישמע אלהים את רחל כמו שאמר ויזכור אלהים את רחל, לומר מה שאז"ל במדרש שאמרה לאה אם זה העובר יהיה זכר לא תהיה אחותי כאחת השפחות, ולזה אמר וישמע אליה לא לרחל אלא אלי"ה, רמז על לא"ה: