שפתי כהן על התורה, בראשית לג:טז
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 33:16
Open in the reader →1וישב עשו ביום ההוא לדרכו. אחר שאמר נסעה ונלכה שלא אמר ויאמר עשו אלא ויאמר סתם, שרצה לחזור ולעשות תשובה, ואמר ונלכה שנינו יחד כמו שאמר. מיד באותו יום חזר בו וחזר לסורו, ויעקב נסע סכותה, שחזר לאהלו להתבודד ולסכות בנבואה לראות אם תחול עליו מאחר שבא לתחום ארץ ישראל. ויבן לו בית אחד לו לצרכו שהיה בו מדת ההסתפקות, ויבן לו ולא להניח לבניו אלא בנין שמספיק כדי חייו כמו סוכה שהיא לז' ימים שהוא רמז לשנות האדם שנאמר ימי שנותינו בהם שבעים שנה כמו שהוא שאל ונתן לי לחם לאכול וכו', ואפילו שהיה לו צאן ובקר וכו', נאמר ויפרוץ האיש, לא אמר ויפרוץ יעקב, וכן אמר ויהי לי שור וחמור שהכל היו בעיניו כאחד כמו שאמרנו, וכן אז"ל על פסוק בקברי אשר כריתי לי כי הוא לא כרה אמר מלמד שכל ממון שהביא מבית לבן העמידו כרי לפני עשו, אמר זהו להוט אחר ממון ואמר לו טול כרי זה בחלק שיש לך במערה, אם כן יעקב אבינו היה מואס המותרות ולא שאל כי אם ההסתפקות לבד, אם כן ויבן לו בית לו לצרכו להתבודד בו, ועשאו בית המדרש שכל מקום שהיה הולך היה מתקן לו בית למוד, וכן אמרו חז"ל על פסוק ואת יהודה שלח לפניו אל יוסף להורות, אמר לתקן לו בית גמרא שמשם תצא הוראה, להורת כתיב לשון הוראה, אבל למקנהו עשה סכות לומר שאין להם ישוב בזה העולם שאין דירתו אלא דירת עראי, כמו שאז"ל צא מדירת קבע, כלומר לא תחשוב שדירתך בזה העולם היא דירת קבע, צא, דבר זה הוציאו מדעתך וישב בדעתך שאינו אלא דירת עראי ולא באת אלא לקחת לך מה שאתה צריך, כי זה העולם הוא עולם המעשה ועולם הבא הוא עולם השכר, ומי שטרח בערב שבת יאכל בשבת, אם כן לזה עשה למקנהו סכות, להזהיר בניו ובני ביתו על זה, לזה בנה בית גמרא ללמדם מצות עשה ולא תעשה, סכות זה מצות עשה, שם המקום סכו"ת ר"ת שס"ה לא תעשה, וס"ת גי' ת"ף, רמז להם שלא יעשו סוכה למעלה מעשרים אמה, לומר שלא יתגאו בעשרם ויעשו עצמם עשרי"ם עשיר"ם ויבאו לידי גאוה ורשע, עשרי"ם רשעי"ם, וכל זה רמוז במלת בסכות תשבו סכ"ת גמטריא ת"ף, עשרים אמה וכל אמה ששה טפחים הם ק"כ טפחים, והטפח ארבע אצבעות אם כן עשרים אמה הם ת"ף אצבעות, אם כן בסכת תשבו בת"ף טפחים תשבו, ות"ף היינו פ"ת לומר שלא יאכל פת אלא בסוכה. ועל פי דרכנו רמז להם מדת ההסתפקות שהוא הפת ולא ירדפו אחר המותרות, אם כן הדריכם בדירה שתהא עראי, ובממון מדת ההסתפקות, והזהירם על מצות עשה ועל מצות לא תעשה, אז ויבא יעקב שלם, שלם בתורתו שלם במדותיו. ויחן את פני העיר, ולא רצו לתת לו אכסניא עד שקנה חלקת השדה אשר נטה שם אהלו במאה קשיטה, או לא רצה לשבת בתוכם שלא להתערב בהם וילמדו בניו ממעשיהם, עוד משום הרחק משכן רע ואל תתחבר לרשע, ואוי לרשע ואוי לשכנו, וכבר רמזתי למה ק' שהם חומש ת"ק בהמות טהורות שהיו מעשר ונתנם לעשו (עיין לעיל):