שפתי כהן על התורה, בראשית לז:כ
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 37:20
Open in the reader →1ועתה לכו ונהרגהו. בלשון רבים, אמרו התורה אמרה כי ימצא איש גונב נפש מאחיו וכו' ומת הגנב ההוא, לזה לא יתעסק בו אחד אלא כולנו יחד ואי אפשר להמיתנו כי העולם אין לו קיום אלא בי"ב שבטים כנגד י"ב מזלות, והם לא ידעו שהקב"ה ארך אפים ונפרע מהם אחר כמה דורות, ואמרו לכו ונהרגהו ונשליכהו, אמרו הוא חלם ב' חלומות חלום אחד אמר והנה קמה וכו' נהרגהו, וחלום שני אמר משתחוים ונשליכהו, ובזה יתבטלו חלומותיו. ולזה אמרו ונראה מה יהיו חלומותיו, אמר להם ראובן אם אתם כוונתכם לבטל החלום לבד ואין הכוונה לנקום א"כ השליכו אותו הבורה הזה אשר במדבר, אם אתם רוצים לבטל דבורו, כי לזה שנאוהו על חלומותיו ועל דבריו, על הדבור שהיה מדבר לקיים החלום בהשלכתו לבור יתבטל דבורו, ולזה אמר אשר במדבר, כלומר הדבור, ויתבטלו ב' חלומות, הוא אמר קמה בהשלכה אין לו קימה אלא השפלה, ויתבטל ג"כ חלום שני שאמר משתחוים לי, ומה שאמר הזה, שהיה ידוע להם שהיה בו נחשים, וכוונתו לומר שהוא חטא בלשון, נשליכהו לבעל הלשון שהוא הנחש ויפרע ממנו, כמו שאז"ל אומרים לנחש ארי טורף ואוכל אתה מה הנאה יש לך אומר להם מה יתרון לבעל הלשון, א"כ אל תשפכו דם וכו'. עוד אפשר לומר שהכתוב אמר כי ימצא איש גונב נפש מאחיו והתעמר בו ומכרו וכו', צריך שני דברים כדי שיהיה חייב מיתה, עמור ומכירה, אנו נמכרנו ולא נשתמש בו, כך עלה בדעתם, והם לא היו יודעים שאו או קתני: