שפתי כהן על התורה, בראשית לז:כח

1ויעברו אנשים מדינים וכו' וימכרו את יוסף בעשרים כסף, וכי יוסף עשרים כסף הוא שוה, אלא כשהוציאוהו מן הבור הוריקו פניו מפחדו וחשבו שימות:

2מצאתי כתוב שעשרים כסף לכל אחד א"כ מכרוהו במאתים שהם היו עשרה כ' לכל אחד שנאמר על מכרם בכסף צדיק ואביון בעבור נעלי"ם, גימ' מאתים שיבא לכל אחד ה' סלעים, וכן נראה מהמדרש שאמר אתם מכרתם בנה של רחל בה' סלעים לפיכך יהא כל אחד ואחד מכם נותן ה' סלעים, פירוש בפדיון הבן הבכור, לפי שהבכורה נתנה ליוסף, ומאומרו כל אחד ואחד משמע כנגד מה שנטלו כל אחד, ורמז נעלים שננעל הפרגוד שהוא היסוד עליהם, והוצרכו לגלגול כחז"ל:

3ובזוהר כתיבת יד ז"ל ת"ח חובא דחבו אינון שבטין בההוא צדיקא גרמו לון מניעו דברכאן דאתיין לון על ידוי וגרם לון דיגלון מארעהון על ידוי דעשו חייבא וגרם לון דאתחריב מקדשא ודא הוא רזא דר' עקיבא וחבריו דאתקטלו על ידוי דעשו ואוקמוה. ות"ח יקרא דקב"ה דעל ידוי דעשו תבע ליה לההוא עלבונא דההוא צדיק אע"ג דיוסף שטנו ומאן גרם תלתא פורענין אלין הה"ד על שלשה פשעי ישראל ולקבל אינון תלתא הוו תלתא פורענין, מניעו דברכאן, גלותא, ואתחריב בי מקדשא, וכלהו תליאן האי בהאי, ות"ח תלתא זמנין חבו בההוא זכאה, חדא על מכרם בכסף צדיק, צדיק דייקא, וחדא דרמו יתיה לגובא ובעטו ביה סנדליהון הה"ד ואביון בעבור נעלים, וחדא דאשלחו כתונא דעליה הה"ד ועל בגדים חבולים יטו אצל כל מזבח ודאי אינון בגדים דאינון כתונא דפסים דפיוסא לפייסא למטרוניתא לחפאה לההוא מזבח אינון עבדו ביה חבולא ונטל להו מהאי מזבח כדון האי מזבח נטלא מנהון נוקמא הה"ד ויין ענושים ישתו בית אלהיהם ההוא יינא דאקרי כוס החמה כוס התרעלה איהו עונשיהון, ומאן אתי לון מבית אלהיהם מההוא אתר דאקרי בית אלהים חלף ההוא יינא דמנטרא דהוי שתאן. ואינון גרמו דאסטיאו ההוא יתירו דברכאן מההוא מזבח העולה דהוא חפיא עליהו כאמה על בנה הה"ד יטו, יטו ודאי כמא דאתאמר ויט ישראל מעליו, יטו ודאי לההוא שפע דברכאן דלא אתיא לון דהוה אתיא על ידיה, מכאן אוליפנא מאן דמצלי דינא גרים מניעו דברכאן דאתיאן מצדיק לצד"ק הה"ד לא תטה משפט צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ ע"כ:

4ובזוהר דף קפ"ד פ' וישב ז"ל, אשכחנא בספרי קדמאי דבעיין אלין בני יעקב לשלטא עליה עד לא יחות למצרים דאילו הוא יחות למצרים ואינון לא שלטו ביה בקדמיתא יכלין מצראי לשלטא לעלמין עלייהו דישראל, ואתקיימא ביה ביוסף דאזדבן לעבדא ואינון שלטו עלוי ואע"ג דיוסף הוה מלכא לבתר ומצראי הוו עבדין ליה אשתכחו ישראל שלטין על כלהו. ת"ח דיוסף דאיהו ברית עלאה כל זמנא דאתקיים ברית שכינתא אתקיימא בהדייהי דישראל בשלם כדקא יאות וכיון דאסתלק יוסף ברית עלאה מעלמא כדין ברית שכינתא וישראל כלהו בגלותא נפקו והא אוקימנא דכתיב ויקם מלך חדש על מצרים אשר לא ידע את יוסף וכלא הוה מעם קב"ה כדקא יאות ע"כ. לא קשיא מדידיה אדידיה שהקב"ה ממנו היו הדברים עכ"ז הם עזרו לרעה כמו שאמר תלתא זמנין חבו ביה בההוא זכאה חד וכו'. ובזה נבין למה כל אלו המכירות למדינים סוחרים ישמעאלים והכל היה בפניהם והם עומדים על גבן כדי שכל מקום שיגלו, ישראל שלטו בקדמיתא, ובזה נבין מה שאז"ל שתפו שכינה עמהם. כי שמעתי שמכירת יוסף הועילה לגליות, שאלמלא כן היה שופך חמתו בבית ראשון או בבית שני על ישראל והיו ח"ו כלים, אבל כשגלה יוסף וגלתה שכינה כביכול עמו שנאמר ויוסף הורד מצרימה בגימ' שכינה, הורגלה השכינה לגלות, אז כשחטאו בבית ראשון ובבית שני כלה חמתו בגלות שנאמר שלח מעל פני ויצאו, כן שמעתי מפי מקובל אחד. ושמעתי על ענין שתוף שכינה איך נתרצית להשתתף, כדי שלא ישמע יעקב ויקללם ונמצאו אבודים והם כנגד י"ב מזלות שהעולם לא נברא אלא בשביל ישראל סבא ונמצא העולם חרב לכך נתרצית. עוד יש לומר שנתרצית כדי שירד יעקב בכבוד כמו שאז"ל עתיד היה יעקב לירד בשלשלאות של ברזל לזה נשתתפה עמהם ולא נתגלה הדבר ליעקב כדי שירד בכבוד: