שפתי כהן על התורה, בראשית לז:לד

1וישם שק במתניו ויתאבל על בנו ימים רבים. יש לשאול שמי שיש לו י"ב בנים ומת אחד מהם יש לו להתנחם בשאר ולמה ימאן, ולמה שק ולמה ימים רבים, וכבר אז"ל שבעה להספד ל' לבכי, אלא כשראה שנולד יוסף ידע שהוא שטנו של עשו שהוא קש, וכן הוא אומר ויהי כאשר ילדה רחל את יוסף ויאמר יעקב אל לבן שלחני וכו' כבר נולד שטנו של מי שאני מפחד ממנו, וכשראה שיוסף איננו שהוא הלהבה שמכלה הקש אמר יעקב אני אש ואין כח באש לכלות הקש בלא להבה הרי אני אוחז בו והופך הק"ש לש"ק, ואחזו במתניו שלא להניחו שיהיה לו מרגוע ולהחזיק בו עד שיבא שטנו, (וזה היתה כוונתו ג"כ כשיצא שאמר וידו אוחזת בעקב וכו'), ולהחזיק בו באזור מתניו לפי שלא ראה בבניו משטין לעשו, לזה וימאן להתנחם. ש"ק עם אותיות שלפניו ושל אחריו כזה רש"ת צק"ר סודם תקש"ר צ"ר הצורר להתיש כחו. או נאמר שלא רצה להתנחם לפי שהעולם מתנהג בי"ב מזלות וי"ב שעות יום וי"ב שעות לילה ויעקב הוא בנין העולם והוא תקון חטא אדם כמו שאמרו ז"ל שופריה דיעקב מעין שופריה דאדם, פירוש שופריה הוא קיום ותקון כמו ברוחו שמים שפרה, וזהו סוד שאמרו אדם ראה נח ונח ראה אברהם, והחכם רבי אברהם עשה סימן בזה בן נ"ח שנה היה אברהם כשמת נח, כלומר נחה דעתו של אברהם בנח שהוא התחלת התיקון כמו שאמר זה ינחמנו וכו', ונח ראה אברהם שהוא התחלת התקון, ואברהם ראה יעקב שהיה בן ט"ו שנה כשמת אברהם, כי אברה"ם אב"ר מ"ה ומ"ה היינו אד"ם שעול"ה מ"ה, יעק"ב יו"ד עי"ן קו"ף בי"ת הנעלם עולה תקו"ן, ואותיות שניות עם הוא"ו של יעקוב הנעלמת סוד אד"ם, לומר שהכל בנעלם, א"כ תיקון אדם יעקב ותיקון העולם י"ב מזלות וי"ב שעות וכו'. וכן במדרש זה ספר תולדות אדם, ראוי היה אדם להעמיד י"ב שבטים מנין ז"ה, חזר ואמר הקב"ה שני בנים נתתי לו ועמד אחד על אחיו והרגו, י"ב בנים אתן לו. הנה שמאדם היה ראוי להיות י"ב שהעולם התנהג על י"ב עד שבא יעקב שהוא סוף התקון כמו שאמרתי והשלימם, ולזה כשראה שחסר מהי"ב נתאבל כי חשב שהעולם כלה שאין לו קיום:

2ובמדרש שאל מין אחד את רבי אפשר שהמתים חיים אבותיכם אינם מודים ואתה מודים מה כתיב ביה ביעקב וימאן להתנחם אילו היה יודע שהמתים חיים היה ממאן, א"ל שוטה לפי שהיה חי ואין מקבלין תנחומין על החי. ד"א אמר יעקב הרי נפרצה ברית השבטים כמה טרחתי ויגעתי להעמיד י"ב כל מעשיו של הקב"ה הם כנגד י"ב שבטים וי"ב מזלות וי"ב שעות ביום וי"ב שעות בלילה י"ב חדשים י"ב אבנים באפוד הרי נפרצה ברית השבטים, ולא רצה יעקב לישא אשה אחרת ולהוליד בן מפני שבועתו של לבן שהשביעו אם תקח נשים על בנותי ע"כ. וכבר ידעת במדות שהוא סוף תשלום הז' ומדתו א"ל ח"י וכן יוס"ף במ"ק ח"י הו"א במ"ק:

3ובזוהר אמר שמדתו של הקב"ה מדה כנגד מדה הוא הקריב לאביו שעיר לא כבש לזה ויקחו שעיר עזים ויטבלו וכו' שדם השעיר דומה לדם אדם ובזה עשה יאוש ואמר טרוף טורף יוסף, הוא גרם ויחרד יצחק גם הוא נחרד כשאמר לו הכר נא, התם נאמר האתה זה בני עשו אם לא וכאן נאמר הכתונת בנך היא אם לא, עוד ויתאבל על בנו אמר ואני אמרתי לריק יגעתי שפחד שלא יצא עוד בגלגול כאז"ל, וכן ע"ל בנ"ו ימי"ם רבי"ם בגימטריא פח"ד של"א יב"א בגלגו"ל, וכן אל בני אבל שאלה ס"ת בגימ' בגלגו"ל ע"ה:

4מצאתי כתוב שנתאבל לפי שיעק"ב בגימ' חי"י עול"ם הב"א ומי שאין לו בנים חשוב כמת, וכל שאר בניו סיבתם יוסף א"כ חשב עצמו כמת ונתאבל על עצמו: