שפתי כהן על התורה, בראשית לז:ו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 37:6
Open in the reader →1ויאמר אליהם שמעו נא, לשון בקשה על דרך הפשט אמר להם החלום כדי שיתקיים בהוצאתו בפה כמו שאמרו כל חלמא דלא איתאמר כאיגרתא דלא מקריא, ולכן היה מבקש מהם שישמעו לו החלום, וזהו וישנאו אותו על חלומותיו ועל דבריו, לא די החלום אלא שהיה מוציאו בפה כדי שיתקיים. והנה אנחנו מאלמים וכו', אמר להם אין החלום בא אלא מבריאות נפש כמו ותחלימני ותחייני, והנה אנחנו מאלמים לא אמר והנה אנחנו מאספים עמרים או מעמרים עמרים אלא מאלמים אלומים, אמר להם ברמז כל דאלים גבר, ואמר קמה וגם נצבה, א"ל למאי דסליק מיניה, מה שאמר קמה ונצבה, מלך תמלך, ב"פ בזמן גואל ראשון ובזמן גואל אחרון שהוא מלך המשיח, ומה שאמר מאלמים אלומים ב"פ אמרו אם משול תמשול בנו ב"פ אחד כשירדו למצרים פעם ראשונה שאמר להם מרגלים אתם ואסף אותם אל משמר ג' ימים, ופעם שנית בענין הגביע, א"כ המלוך אינה בספק אלא בודאי, אבל במשול תמשול אמרו אם לפי שהיו בטוחים בגבורתם כמו שאירע ביהודה כשלקח בנימין. וא"ת הואיל והחלום הולך אחר הפה איך פתרו אותו שאמרו המלוך תמלך אע"פ שא"ל בה"א התימה כבר יצא הפתרון כמו שאמר הזוהר אמרו פשריה וגזרו גזרא, נוכל לומר שא"ל המלוך, אם תמלוך לא יחרה לנו ממלכותך כי אדרבא נשמח שאנו אחיו של מלך, אבל לא תמלוך עלינו, וכן היה שמלך על כל העולם ולא עליהם כמו שגזרו אומר במאמר תמלוך לעתיד:
2ובזוהר ז"ל אשכחנא בספרי קדמאי דבעיין אלין בני יעקב לשלטא עליה עד לא יחות למצרים דאילו הוא יחות למצרים ואינון לא שלטו ביה בקדמיתא יכלי מצראי לשלטא לעלמין עלייהו דישראל ואתקיימא ביה ביוסף דאזדבן לעבדא ואינון שליטו עלוי ואע"ג דיוסף הוה מלכא לבתר ומצראי הוו עבדין ליה אשתכחו דישראל שליטו על כלהו ע"כ. א"כ יהיה פירוש המלוך תמלוך עלינו לומר אם יהיה המלכות לך הוא בסיבתנו לפי שאנו שולטים עליך קודם: