שפתי כהן על התורה, בראשית לט:יב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 39:12
Open in the reader →1ותתפשהו בבגדו. שמעתי שעשה יוסף השבעה לשד שיבא וישכב עמה כמו שעשתה שרה שהכניסה עמה שידה, וכן אסתר לאחשורוש, והיא יודעת זה הבגד שהיתה כשפנית, אמרה לו אתה בוגד בי שאתה מביא לי שד אתה חושב שאיני יודעת זה הבגד שעשית איני רוצה אלא בך, כך שמעתי. או נאמר ותתפשהו בבגדו מלשון בגד בוגדים בגדו, שהוא היה יודע שבעים לשון וכשהיתה מדברת עמו היה עושה עצמו כאילו אינו מבין לשונה, ואותו יום השיב על דבריה שנאמר וימאן ויאמר אל אשת אדוניו, אז ידעה בבגדו, וזהו ותתפשהו על הבגד שעשה, והוא לא חשש אלא ויעזוב בגדו וגו', ואדוניו לא הרגו לפי שהיה רואה בו שלא עשה שום מעשה, שהיה רואה המלאך שהיה עמו, ומה שחרה אפו לפי שהוציאה עליו שם רע, ולזה אמר ויהי כשמוע אדניו את דברי אשתו אשר דברה לאמר ויחר אפו, על דבריה שדברה וחזרה ודברה, וזהו דברי אשתו אשר דברה שחזרה הדברים, וג"כ לא די שדברה וחזרה ודברה אלא שהיתה אומרת לכל כדי להוציא עליו שם רע, וזהו אשר דברה לאמר, לזה נתנו בבית הסהר מקום אשר אסירי המלך וגו', מקום שאוסרים שם גדולי המלך, וזה סימן לבנים שישבו בארץ גושן אשר שם מושב בני המלכים, ומה שאמר לעיל שנגלה לו הקב"ה בדמות אביו, או כמו שאמר המדרש שראה, דקיונו של יעקב ואמר וכו', שנראה שאלולא כן היה עושה מעשה, ח"ו כי הוא נקרא יוסף הצדיק ר"ת י"ה וסודו שס"ה שהוא השם בחלופו ש' וה"ס שם אדנו"ת, אלא כשהסיח דעתו בסלסול שערו מיד חזר בו וכאלו בא לו הקב"ה או דקיונו של יעקב: