שפתי כהן על התורה, בראשית מא:א

1ויהי מקץ שנתים ימים וגו'. למה אמר ימים, לפי שהצדיקים שמחים ביסורין ואינם קצים בתוכחות לזה אמר ימים, לומר שאע"פ שנגזר עליו לשבת שתי שנים יותר על מה שישב הוא קבלם מאהבה כאילו היו שני ימים וקבלם בשמחה כמו שאז"ל הצדיקים נעלבים ולא עולבין זה יוסף שהיה נעלב מאחיו ומאדוניו, שאחר שנתברך ביתו בגללו שמו בבית הסהר, והוא לא עלבם אלא ויכלכל יוסף את אחיו וינחם אותם וידבר על לבם, שומעים חרפתם שאמרו הנה בעל החלומות וכו' ולא השיב להם, שמחים ביסורין זה יוסף עשרה מיני יסורין בא לו לאותו צדיק בגללם ועמד בכלם, אחד ששיסו בו הכלבים, בטשו בו במנעליהם כמאמר הזוהר, השליכוהו הבור, ישמעאלים, מדינים, סוחרים, פוטיפר, אשתו, בית הסהר, והעשירית כשבאו השלוחים והריצוהו מן הבור לא אמרו למה, שארורים הרשעים כשאמר שר המשקים נער שוטה עבד, לזה השלוחים לא לקחוהו בכבוד אלא במרוצה בחשבם שהוא שוטה כמו שאמר, ולזה נצטער צער גדול כי לא ידע למה מריצים אותו, א"כ עשר פעמים נצטער, וכנגדם עשרה הרוגי מלכות כל אחד מיתתו משונה ממיתת חבירו, שמחים ביסורין כמו שאמרו, ועליו נאמר כצאת השמש בגבורתו זה יוסף שנאמר ויצא יוסף מלפני פרעה ויעבור בכל ארץ מצרים, ולזה אמר ויהי לשון, צער לומר שזה הצער העשירי היה קשה מכולם עד שאמר וי:

2ופרעה חולם. כבר אמרו שהחלום טוב בא מבריאות הנפש, כמו ותחלימני ותחייני, וזה הארור נפשו טמאה מאין בא לו הבריאות עד שחלם, ולזה הקדים ופרעה לחולם, כי היה לו לומר ויחלם פרעה, אלא אמר ופרעה כאלו מתמיה ופרעה חולם, חלומות יש לו, ולזה חל"ם כתיב, ולז"א ופרעה, לא אמר פרעה, וקרינן חולם, הורה שעדיין הוא חולם שלא בא לו החלומות שהוא הבריאות:

3והנה עומד על היאור. איתא בזוהר ז"ל דא חלמא דיוסף הוה בגין דכל נהר יוסף הצדיק איהו ורזא דא הוי האי מאן דחמי נהר בחלום חמי שלום דכתיב הנני נוטה אליה כנהר שלום ע"כ, ולזה כתיב עמ"ד וקרי עומד שהוא ראה עצמו שעמד אבל אנו אומרים עומד שלא עמד עדיין ויוסף הבין הדבר ולא גילה לו פתרון היאור שהוא יוסף, שכן שם הנהר נילו"ס בגימט' יוסף, אלא אמר לו ברמז ועתה ירא פרעה וכו' וישיתהו על ארץ מצרים, אמר לו ע"ל ברמז והשיב לו אתה תהיה על ביתי לבד רק הכסא אגדל, כמו שראיתי עצמי עומד על היאר. ולפי שהחלום הוא ליוסף לזה לא פתרו אלא יוסף אע"פ שהפתרון הוא גלוי ומפורסם שהפרות הם סימן החרישה והשבלים הם החטה, כי מיד שאמר פרעה בחלומי הנני עומד על שפת היאר הבין יוסף שהוא היא"ר והוא האר"י שמתגבר עליו והוא הראי פי' הרואה והוא מזרע אברהם שאמר ה' יראה, והביא ראי"ה לדבריו שאמר הנה שבע שנים באות שבע וכו' ולא אמר ובאו כמו שאמר וקמו שבע שני הרעב, א"כ כל החלום ליוסף כדי להעלותו ולא היה הפתרון נקל, וכן היא"ר באי"ק בכ"ר גי' נק"ל, וכן שבע פרות עולות מן היאר הכל ליוסף, וכן אמר בזוהר מנהרא דא מתברכין כל דרגין דלתתא, ת"ח מההוא נהר שבע דרגין אשתקיין ואתברכן מיניה, ואלין אינון יפו"ת מראה ובריאו"ת בשר, ותרעינ"ה באח"ו באחוותא דלא אשתכח בהו פרודא וכלהו לשבחא קיימין דהא כל הני שבע דקאמר רזא איהו כמא דאתמר את שבע הנערות הראויות וכו', ועל דא שבע פרות יפות מראה, לקבל דא כתיב שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך. רבי יצחק אמר שבע פרות הטובות אינון דרגין עילאין ושבע פרות הרעות אינון דרגין תתאין אלין מסטרא דקדושא ואלין מסטרא דמסאבא ע"כ. עלות שבע פרות, ר"ת שפע שבא להם שפע מן היאר כמו שאמר הזוהר, והיל"ל והנה שבע פרות עולות כדי שיבא שפע כסדר, אלא לפי שאינו ראוי לא ראה בשלמות, ולזה אמר בפרות הטובות עלת חסר, שמרוב עלויין לא יכול לראות כל צרכו, אבל בפרות הרעות אמר עלות מלא שראה והביט בהם. ומה שהיה פרות ושבלים ממה שאמר הזוהר תלמדהו שאמר שבע פרות הטב"ת רזא איהו כמא דאתמר שבע הנערות וכו' ולקבל דא שבעת הסריסים המשרתים את פני המלך שהם חיצונות ולזה קראם סריסים משרתים את פני המלך, א"ת דייקא ולא פני, ולזה אמר הטב"ת חסר שאין בהם טובה שלמה, ולזה הפסיק ביניהם שאמר ויישן ויחלם שנית: