שפתי כהן על התורה, בראשית מא:יד
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 41:14
Open in the reader →1וישלח פרעה ויקרא את יוסף וירצהו כתיב שנתרצה לו הקב"ה בקבלת היסורין. מן הבור, מעת שהשליכוהו בבור הזמין לו אנשים מדינים וכו' הולכים להוריד מצרימה לעלותו ולהמליכו ולזה אמר מן הבור ולא אמר מבית הסהר, כי לא נזכר ששמוהו בבור אלא בבית הסהר:
2ויגלח ויחלף שמלותיו. במדרש וירצהו מן הבור מתוך צרה רוחה מתוך אפילה אורה מתוך נבולן של צדיקים נשיאות שנאמר אם נבלת בהתנשא, שכן שנינו בחנניה מישאל ועזריה שנתרוממו מתוך נבולן שנאמר כפיתו בסרבליהון וגו' ורמיו לגו אתון נורא וכתיב באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו, דניאל הושלך לגוב אריות ונצול ונתרומם שנאמר ודניאל הצלח במלכות דריוש, במרדכי כתיב ביה וילבש שק ואפר ונתרומם שנאמר ומרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות, אף כאן ביוסף וירצהו מן הבור ויגלח ויחלף שמלותיו וכתיב כי מבית הסורים יצא למלוך ע"כ. ומה שאמר מתוך ג"פ, אמר מתוך צרה רוחה זה על חנניה מישאל ועזריה, ודניאל שנתן להם רוחה שנאמר באדין מלכא הצלח לשדרך מישך ועבד נגו ודניאל הצלח. במלכות דריוש, מתוך אפילה אורה זה על מרדכי שנאמר ליהודים היתה אורה ואין אורה אלא מתוך אפילה, מתוך נבול נשיאות זה על יוסף נאמר ולזה אמר מתוך נבולן של צדיקים נשיאות ולא אמר מתוך צרתן של צדיקים ולא מתוך אפילתן של צדיקים. לא נזכר צדיקים אלא בנבול שהוא נאמר על יוסף שנקרא צדיק ולזה נאמר אף כאן ביוסף וירצהו מן הבור שבית הסהר מנוול מוסרח וכתיב מבית הסורים היל"ל מבית האסורים ואמר מבית הסורים תרגום ויבאש וסרי, כי ודאי מי שישב י"ב שנה בבית הסהר ודאי זוהמתו נודפת א"כ היינו נבול, ולהודיעך שיוסף הצדיק לא היתה לו זוהמא כלל לפי צדקתו אדרבא היה לו ריח טוב כי אילו היה לו זוהמא היה להם להרחיצו ולסוכו ולא אמר אלא ויגלח ויחלף לבד, אלא כשהריחו ריחו הטוב לא רצו להרחיצו, יוס"ף הצדי"ק גימט' ריח"ו נוד"ף, לכך וירצהו כתיב שנתרצו בריחו הטוב, וכן וירצה"ו גימטריא פח"ה ריח"ו, ולזה לא הרחיצוהו כי פחדו שלא ילך אותו הריח. ואמר ויגלח ויחלף כו' ולא אמר ויגלחוהו ויחלפוהו או וילבישוהו בגדים אחרים, אלא שמלותיו והוא בבית האסורים י"ב שנה מאין היו לו בגדים להחליף עד שאמר שמלותיו. אלא כיון יוסף להראות גבורתו של הקב"ה ונפלאותיו שעושה עם חסידיו ועושי רצונו, מה עשה החליף לבוש התחתון ולבשו עליון ולא נתלכלכו ולא הסריחו מחמת מלמולי זיעה אלא אדרבא יש להם ריח טוב והם ראויים לבא בהם לפני מלך ועשה כן לפרסם נסיו של הקב"ה, לזה אמר ויחלף הוא בעצמו שמלותיו ממש שהוא לבוש בהם החליף התחתון ולבשו עליון, ועליו הוא אומר וריח שלמותיך כריח לבנון, לבנו"ן גי' יוסף בהחליפך ב' בכ' באו"ק בכ"ר. וכן אירע לישראל במדבר כמו שאז"ל שמלתך לא בלתה וכו' וכל מה שאירע לאבות סימן לבנים שנקראו על שמו שנאמר אולי יחנן ה' שארית יוסף, והקב"ה נתן לו חן וחסד בעיני כל רואיו, וכן וירצה"ו מ"ן הבו"ר בגי' ה' נת"ן ל"ו ח"ן. ועוד יכולים לומר ויגלח ויחלף המלאך שהיה עמו ולמדו ע' לשון הוא גלחו והחליף שמלותיו, ולזה הוא אומר בלשון נסתר, וכן שמלותיו גי' עה"מ הבי"א ל"ו המלא"ך בגדי"ם מג"ן עד"ן והלביש"ו, וירצהו כתיב אמרו בזוהר שהוא רצון כמו יעתר אל אלוה וירצהו אתפייסו ליה ואהדרו ליה מלין דחדוון מלין למחדי לבא בגין דהוה עציב מן בירא, ת"ח בקדמיתא נפל בבירא בבירא אסתלק לבתר ע"כ. עוד נאמר וירצהו מן הבור כל הרצון והכבוד והמעלה והשררה שבאה לו היה מן הבור לפי שהפילוהו אחיו בבור, כמו שאז"ל עתיד היה יעקב לירד בשלשלאות של ברזל אלא שחס הקב"ה עליו והורידו בכבוד, זהו ויבא ישראל מצרים ויעקב גר בארץ חם, יאמר כשירד יעקב למצרים ירד בשררה לזה הזכירו בלשון ישראל, אבל אח"כ ויעקב גר, נעשו בו עקבות וגרות שהתחיל הגלות, א"כ כל הרצון שבא לו סיבתו הבור שאל"כ היל"ל מבית הסוהר: