שפתי כהן על התורה, בראשית מא:נד
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 41:54
Open in the reader →1ויהי רעב בכל הארצות וכו'. למה בכל הארצות הביא רעב יביא רעב בארץ כנען כדי שיבאו בני יעקב כי זאת היא הכוונה של הרעב, אלא מפני כבודן של ישראל כדי שלא יאמרו ממלכה שפלה שלטה עליהם שכן נקראת מלכות מצרים ממלכה שפלה לפי שהם מבני חם שנאמר בו עבד עבדים וכו' לזה הביא רעב לכל הארצות וכל ממלכה וממלכה לא היה נותן לה תבואה אם לא תקבל מלכותו עליהם וכל מלך ומלך הביא כתרו ונתנו לו כלומר שהוא כפות תחת ידו ג"כ. עוד שאם היה הרעב בארץ כנען בלבד לא היו יורדים למצרים והיו יורדים למדינה אחרת והכוונה היתה שירדו לארץ מצרים דוקא כדי להראות כחו וגבורתו לכל העולם למען ספר שמו בכל הארץ. וכן תמצא בילקוט פ' ויהפך לבב פרעה וכו' ז"ל מגיד כשיצאו ישראל ממצרים בטלה מלכות מצרים. גם אילו היה מביא רעב בארץ כנען לבד היו אומרים מעון בני יעקב שהרגו אנשי שכם ולא תבעו דמי אחיהם הכנעני והפרזי ועוד הביא רעב בכל העולם כדי שיבאו כל כסף וזהב למצרים ויקחוהו ישראל לקיים ואחרי כן יצאו ברכוש גדול. ובמדרש כיון שיצאו ישראל ממצרים יצאו המצריים לרדוף אחריהם אמר להם פרעה יודע אני שנטלו כספיכם וזהביכם אל תתנו דעתכם, בזה מה. עשה פתח להם אוצרות של יוסף אמר להם טלו לכם כסף וזהב ונטלו ועטרו סוסיהם לפיכך קשרם הקב"ה זה בזה כדי שיהנו ישראל בביזה שנאמר סוס ורוכבו רמה בים, וכן לעתיד כל מה שהעכו"ם מסגלים מישראל הוא לישראל שנאמר והיה סחרה ואתננה קודש וגו':
2ותחלינה שבע שני הרעב לבוא, ויהי רעב בכל הארצות ובכל ארץ מצרים היה לחם, וכתיב ותרעב כל ארץ מצרים ויזעק העם אל פרעה, ללחם אם היה להם לחם כמו שנאמר ובכל ארץ מצרים היה לחם למה ותרעב ולמה יצעקו, הול"ל ויהי רעב בארץ מצרים ויצעק העם, ומהו ללחם, ובמדרש לכו אל יוסף הלכו המצריים אצל יוסף אמרו לו תנה לנו לחם א"ל אלהי אינו זן ערלים מצריים לכו ומולו עצמכם ואתן לכם לחם הלכו אצל פרעה ואמרו לו ובכו לפניו אמרו לו הלכנו אצל יוסף והוא מדבר לנו דברים ריקים ואמר לנו מולו עצמכם אמר להם פרעה למה לא הנחתם תבואה של שלש שנים או של ארבע שנים, אמרו לו כל התבואה שבביתנו הרקיבה, אמר להם לא נשתייר לכם מאתמול, אמרו לו אף פת שהיה בסל הרקיבה, אמר להם לכו אל יוסף אשר יאמר לכם תעשו, הרי גזר על התבואה והרקיבה אם יגזור עלינו ונמות ע"כ. א"כ לזה אמר ותרעב כל ארץ מצרים שהיה להם תבואה ולחם ולא היו יכולין לאכול ולזה ויצעק העם ללחם שהיה להם לחם ולא היו יכולים לאכלו והיו רוצים ממנו לחם הנאכל, כמו שאז"ל ותחלינה נכנסו חליות שחלתה התבואה, א"כ לזה לא אמר והרעב היה בארץ מצרים אלא והרעב וכו'. והרעב היה על פני כל הארץ, אמר על פני ג"כ יובן על דרך המדרש שהיה הרעב לפנים לבד שהיה להם תבואה אלא שהיו רואים שהיא נרקבת, א"כ על פני, לפנים היתה נראית תבואה וכשבאין לאכול לא היו יכולין לאכול: