עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryשפתי כהן על התורה

שפתי כהן על התורה, בראשית מג:יא

שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 43:11

Open in the reader →

1ויאמר אליהם ישראל אביהם אם כן אפוא. במדרש אותה חרדה גדולה שהחרדתי לאבא שנאמר ויחרד יצחק חרדה גדולה עד מאד ויאמר מי אפוא שנזדעזע עלי עמדה לי כאן, ומזה פחד שאמר עלי היו כלנה בעוני כמו שאמרתי, א"כ קחו מזמרת הארץ קחו זמיר עריצים לזמור ולכרות העון, ולז"א ישראל ולא אמר יעקב כי כשלקח הברכות היה שמו יעקב, ולזה העלימו ואמר אביהם אולי מצד אביהם בא להם, לזה אמר להם שיכוונו בתפלתם, והודיעם איך יכוונו, אמר להם זאת עשו שיכנסו מהמדה שנקראת זאת ויעלו הכוונה לבינה ששם היא כוונת התפלה, ולז"א מזמרת הארץ שהיא ארץ העליונה, וזמרת מלשון עזי וזמרת יה, ויה הוא רמז על הכתר החכמה והבינה שהם רמוזים בי"ה, ואמר בכליכם הזהירם על הכוונה שהיא עיקר כלי קבול התפלה, כי כונה גימ' אחד מיוחד, ורמז להם ברמז על האחד המיוחד אשר לא יתכנה לא באות ולא בקוץ ולא בתג אפסו בו הרעיונות נלאו בו המחשבות. והורידו לאיש, אז"ל זה הקב"ה שנאמר בו ה' איש מלחמה שהוא רמז על כ"י שהיא לוחמת מלחמת ה' יורידו לה השפע מהג' עליונות שהם רמוזים בזמרת הארץ כמו שאמר עזי וזמרת יה, יו"ד עם וצו ו"ה, והם כלי הבריאה שנאמר ואהיה אצלו אמון אל תקרי אמון אלא אומן ואהיה שעשועים יום יום הם חכמ"ה בינ"ה כולם בחכמה עשית, והבינ"ה היא אלהים דבראשית, אח"כ אמר להם על שש אבני הבנין והם צרי והוא שרף הנוטף מעצי הקטף שהוא חס"ד שמקבל מהג' עליונות שהם עצי הקטף והדבש הוא הפח"ד, ולזה אמר דבש מצאת אכול דיך, ולזה אמר בצרי ובדבש מעט מעט, כי כבר ידעת כי מצד אברהם יש ל"ה שרים של ישמעאל ומצד יצחק יש ל"ה שרים של עשו וכל אחד כלול בחבירו, חס"ד עם פח"ד ופח"ד עם חס"ד, ולזה אמר צרי שהם ב' נקודות זו אצל זו נקראים צירי, וכן צר"י גי' ברחמי"ם, סודו בר"ח שהוא יצחק שהוא ר"ח, מים זה אברהם שהוא תפר בארות המים, וכן דבש גימ' הבא רחמים, שאומר ליצחק שיביא רחמים, כי מרוב רחמנותו על בניו רצה לברך את עשו שיהיו בני יעקב בגלותן של עשו ולא תחת יד אומה אחרת, כי ראה שהם חוטאים ואשה של גיהנם מכלה בישראל גזר עליהם הגלות, ולזה ויאהב יצחק את עשו כמו שפירש הר' יוסף גיקטילה ז"ל בספר שערי אורה, ולזה אומר בברכת אתה גבור שהיא רומזת לגבורה מי כמוך אב הרחמן כמו שדרשו ז"ל על פסוק כי אברהם לא ידענו, ולזה עמד במדת הגבורה להתגבר ולעמוד כנגד כל המקטרגים המצירים לישראל, וכל אותם שהם לצד שמאל שהם יותר קשים מאותם שהם לצד ימין לזה לקח לו מדת הגבורה אם כן הבא רחמים, נכאת היא שעוה שיוצא ממנה אורה, לרמוז לתורה שבכתב, והשעוה הוא ירוקה לרמוז לקו ירוק שהוא יעקב, ולט שהוא יסוד, ול"ט גימ' במספר קטן חי, יסוד עם המלה ח"י, ולט טל שבו גנוז הטל שעתיד הקב"ה להחיות בו המתים, בטנים הוא הנצח שהוא בטן ים, שקדים הוד, שקדים כי שקד ה' על הרעה וגו' והודי נהפך, אם כן הזהירם יעקב ולמדם להוריד השפע מלמעלה ולעלות ולהכנס מן השער כמ"ש זאת עשו והבן, ואת אחיכם קחו ולכו הביאו כו', כדי שתהיו עשרה ותכוונו לעשר והתפללו בעשרה: