שפתי כהן על התורה, בראשית מט:טז
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Genesis 49:16
Open in the reader →1דן ידין עמו. לפי שהיה דן ראש הדגל שנאמר מחנה דן צפונה לזה אמר כאחד שבטי ישראל וכו', כמיוחד שבישראל שהוא שבט יהודה, כמו שיהודה הוא ראש הדגל כן דן ידין עמו על ששמו עגל בנחלתו, שנאמר את האחד נתן בדן, ולזה הוא בצפון שהוא צפון וחשוך וצריך אורה, לזה אחר דגל יהודה זבולן יששכר שהוא במזרח הזכיר דן להאיר חשכו. ואמר יהי דן נחש עלי דרך שלא יעלו ישראל שם לראות העגל עת שתשכח מני רגל שלא יעשו שם רגל, וכן היה שאותה העיר שבנה דן ויקרא אותה לשם ששם הועמד הפסל והפכו הקערה לש"ם שמ"ל, והיא העיר שאמר ויקראו לש"ם דן בשם דן אביהם, כלומר שאביהם שבשמים ידון במי שהעמיד שם העגל, וכן אבנו היתה לשם, לומר שלא היה רוצה דן שיושם העגל בנחלתו אלא יד המלך גברה עליו, ולזה אמר יהי דן נחש עלי דרך דשיפון עלי אורח שלא יעלו ותשכח מני רגל. וכן הוא שזו העיר היא בארץ ישראל עדין עומדת בבניינה וקורין לה פניאס, והיא שאז"ל ירדן יוצא ממערת פימאיס, ונשכחה מני רגל שאינה מקבלת ישוב וכמה פעמים הלכו לשם לשבת בה וליישבה לפי שהיא מקום גנים ולא נתיישבו לפי שהוא חולנית ולא היו יכולים להאריך בנשימתם בישיבתם שם, ולזה אמר לישועתך קויתי ה' שתחזור לישובה, ועדיין חומתה ודלתותיה קיימין. גם אמר לישועתך קויתי שהוא מאסף לכל המחנות באחרונה יסעו לישועה אחרונה קויתי: