שפתי כהן על התורה, ויקרא יג:כב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 13:22
Open in the reader →1ואם פשה תפשה וכו' וטמאו הכהן נגע הוא. הוא כתיב והיא קרי, ובזוהר תאני אמר רבי אבא כתיב נגע הוא וכתיב נגע היא, חד דכר וחד נוקבא אלא כד נוקבא אסתאבת בגין חובי תתאי כתיב נגע היא, וכד דכר לא אדכי בגין חובי תתאי כתיב ונגע הוא, ואשתמודעאן מילין אלין דאתו מהאי ובדין דאתו מהאי שהכהן היה מלאך ה' וכפי חטאו היה מכפר עליו, וזהו נגע היא שהיה רואה היכן פגם ונגע חטאו, ומה שאמר דכר ונוקבא זה תלוי במאמר א' שאמר בזוהר ז"ל תאנא בספרא דצניעותא כד אתברי אדם נחת דיוקנא קדישא עילאה ונחיתו עמיה תרין רוחין מתרין סטרין מימינא ומשמאלא כללא דאדם ורוחא דימינא אתקרי נשמתא קדישא דכתיב ויפח באפיו נשמת חיים, ורוחא דשמאלא אתקרי נפש חיה, אם כן כשנוגע לנשמה אמר הוא בלשון זכר וכשהוא נוגע בנפש אמר היא, ועיין באמרו זכר נוקבא אסתאבת ודכורא אמר וכד דכורא לא אדכי לפי שאפילו שנוגע בו אינו פוגם בו כמו שפוגם בנוקבא: