שפתי כהן על התורה, ויקרא יח:כט

1עוד נאמר לפי שאמר כי כל איש אשר יעשה מכל התועבות, משמע מקצתם ומשמע כולם, ואם עשה שתים או שלש מהם על האחת חייב כרת, ועל השאר מה יהא חייב, לזה אמר ונכרתו, יש כמה מיני כריתות, יש כרת לנפש, ויש כרת לגוף, ויש כרת לשניהם, ויש כרת לשנים, שמת קודם ששים שנה, שנאמר תבא בכלח אלי קבר, בכל"ח גימ' ס', ויש כרת ליומי שלא מלא ימיו, כדאיתא פרק אלו מגלחין רב יוסף עביד יומא טבא לרבנן כד הוה בר שתין שנין, א"ל אביי נהי דנפיק מר מכרת דשני מכרת דיומי מי נפיק מר, א"ל נקוט מיהא פלגא בידך. ויש כרת לגוף אע"פ שהוא זקן, כפי הצער, שמצטער בעת המיתה כדאיתא בגמרא מת ליום א' זו מיתה דחופה, הני מילי אם לא הגיע לגבורות, אבל אם הגיע לגבורות זו מיתת נשיקה, וי"א זו מיתת כרת, ר' חנינא בן גמליאל אומר זו מיתת מגפה, לב' ימים זו מיתה דחויה, לג' ימים זו מיתת גערה, וי"א זו מיתת כרת, לד' ימים זו מיתת נזיפה, לה' ימים זו מיתת כל אדם, ובאיכה רבתי זו מיתה של חבה, יותר מכאן יסורין. א"כ הרי יש כרת לגוף כפי הצער שמצטער בעת המיתה. ותמצא בתורה פעמים אומר ונכרתה הנפש ההיא מעמיה, ונכרתה הנפש ההיא מלפני, ופעמים אמר ונכרתה הנפש ההיא מתוך הקהל, לומר שאין הכריתות שוין. וצריך שתדע שאין הכרת בטול הנפש לגמרי ח"ו, שתבטל נפש האדם בנפש הבהמה, שהקב"ה חשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, ומ"ש ונכרתה מעמיה, הוא כבד הנכרת מן הענף, ואם נוטעים אותו במקום אחר יעשה פרי. אבל בהמשך הזמן, ואם היה מחובר עם הענף היה עושה פרי מיד כעשות שאר ענפים, ובעת שנכרת נכרת ג"כ ונחסר מלעשות פרי, עד שיעבור עליו זמן ידוע ויחזור ליותר טוב ממה שהיה, וכן יהיה אילן בפני עצמו. וקרוב לזה כתב רבינו בחיי ז"ל שאין הנפש נכרתת ומתבטלת לגמרי, אך היא נכרתת מן המקום שחוצבה ממנו ונהנית ומתענגת במקום אחר, לא כשיעור אותו תענוג שהיתה ראויה לו במקומה הראשון אילו זכתה אליו, וכשאומר מתוך הקהל לומר שאין לה חלק לעולם חלק בפני עצמה, אלא כעני המצפה וסומך על שלחן חבירו, כי הוא יצילך מפ"ח נוטריקון מצפה פת חבירו, וכשאומר ונכרתה הנפש ההיא מלפני, זו צריכה לגלגול הבהמות, מלפני שלא תראה בצורת אדם ולא בפרצופו של אדם, וכשאומר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה, לומר שצריכה ג' גלגולים כחז"ל, הכרת א', תכרת ב'. עונה בה הרי ג', ואינה מתקנת עד פעם ד'. זו למבזה התורה ומצותיה והמלעיג על דברי חכמים לפני גודל עונשו, אבל שאר גלגולים הם ג' שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, עוד אמר ונכרתו הנפשות העושות, לומר שכל רביעית דם באדם יקרא נפש, כמו שארז"ל על פסוק ועל כל נפשות מת לא יבא, וזהו הנפשות העושות, שבשעת עשיית העבירה נהנה כל הדם שבו, והקב"ה יודע כיצד יעניש כל רביעית ורביעית שבו בשעת המיתה: