שפתי כהן על התורה, ויקרא יט:ד
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 19:4
Open in the reader →1ובזהר אל תפנו אל האלילים, תנינא אסור ליה לבר נש לאסתכלא בשפירו דאנתתא בגין דלא ייתי בהרהורא בישא, ויתעקר למלא אחרא, וכך היה רבי שמעון עביד כד הוה אזיל במתא והוו חבריא אזלין אבתריה וחמא לאינתו מאיך עינוי והוה אמר לחבריא אל תפנו. וכל מאן דאסתכל בשפירו דאנתתא ביממא אתי להרהורי בליליא, ואי סליק ההוא הרהורא בישא עליה אעבר משום ואלהי מסכה לא תעשו לכם תו אי שמש באנתתיה בזמנא דסליק ההוא הרהורא בישא אינון בנין דאוליד אלהי מסכה אקרון ע"כ. עוד אל תפנו אל האלילים, שלא יפנה לבבם אחרי שרי מעלה לומר שיש בידם יכולת להיטיב או להרע, ואלהי מסכה שהוא עשוי בידי אדם שמתיכים הזהב או הכסף, ואם יצטרך משנהו מזהב לכסף, ואם יצטרך משנהו לעץ שנאמר המסוכן תרומה, כלומר שהוא עני עץ לא ירקב יבחר, ואין להם כח מעצמם, כן הם השרים שאין להם אלא מה שנתן להם, ואפילו מה שנתן להם יש יכולת למונעם ממנו, כמו שעשה בשרו של מצרים ובשרו של סנחריב ובשרו של נבוכדנצר ישחקו עצמותם, ואמר לא תעשה לך, כלומר אם אתה מאמין בהם סוף שאתה עושה אותם לך ועושה עצמך אלוה, כמו שעשה פרעה וחירם מלך צור, שתבא לומר כמו שהם עשוים והן אלוה כן אני, זהו לא תעשו לכם, אני ה' אלהיכם, אני לא מניתי אתכם תחת יד השרים כדי שתפנו להם אלא תהיו פונים לי שבידו היכולת, וכשתפנו לי אני אפנה אליכם לפי שאני אלהיכם: