שפתי כהן על התורה, ויקרא כ:ד
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 20:4
Open in the reader →1ואם העלם יעלימו. שתי העלמות, אחת לבני המשפחה, שהיה ראוי להם לקנא ולנקום ולא יניחו גנאי זה על משפחתם, והעלמה אחרת לעם הארץ שלא קנאו לנקום נקמת ה', ומיד בתתו מזרעו לא המיתוהו באיזה מיתה שיהיה אפילו שלא יהיה ברגימה, זהו לבלתי המית אותו. עוד אמר לבלתי המית אותו, לומר שאילו המיתוהו בזה העולם היה מקבל עונשו בזה העולם והיתה מיתתו כפרתו, כמו שאמר יהושע לעכן יעכרך ה' היום הזה, היום אתה עכור ואי אתה עכור לעוה"ב, א"כ נעלם מהם שתי העלמות, אחת שלא המיתוהו, ואחת סבה להיות עונשו צרור וקשור עמו לעוה"ב, זהו לבלתי המית אותו בעוה"ז ושמתי אני וגו', מאחר שלא עשו בו נקמה לא עם הארץ ולא בני המשפחה, אני אחול רוגזי עליו לנקום ממנו וממשפחתו, שהניחו לעון גדול זה ביניהם, ואולי עם הארץ מפחדם מאנשי המשפחה לא המיתוהו והניחו עון גדול כזה שיבאו לטעות אנשים הרבה לומר שאילו לא היה ממש בעבודה זו לא היה לוקח פרי בטנו ומוסרו לשרפו בחיים ועיניו רואות זהו לזנות אחרי המולך, לומר שבסבת העלמתם טעו אחרים ג"כ, לזה ושמתי אני את פני וגו', והנפש אשר תפנה אל האבות כתיב, לומר כלום יש אב עושה בבנו אכזריות גדולה כזו, אם לא יש בעבודה זו שום ממשות, לזה אמר והנפש אשר תפנה והכרתי אותו וגו':