שפתי כהן על התורה, ויקרא כב:יא
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 22:11
Open in the reader →1וכהן כי יקנה נפש וגו' כהן נקרא ת"ח שנאמר ובני דוד כהנים שהיו ת"ח וכן הוא אומר ואתם כהני ה' תקראו וגו', אמר בספרי ישראל כשהקב"ה מקרבן אינו מכנם אלא בכהונה שנאמר ואתם כהני ה' תקראו, וכה"א ואתם תהיו לי ממלכת כהנים, א"כ זה שקנה נפש שהיה רשע והחזירו למוטב קראו הקב"ה כהן, וכן ארז"ל כאלו בראו שנאמר ואת הנפש אשר עשו וגו', וכן נקרא כהן לפי שעשה מעשה אהרן שנאמר ורבים השיב מעון:
2ובזהר פרשת תרומה (דף קכ"ח) ז"ל ההוא זכאה בעי למרדף בתר חייבא ולמקני ליה באגר שלים בגין למעבר מיניה ההוא זוהמא ויתכפיא סטרא אחרא ויעביד לנפשיה בגין דיתחשיב ליה כאילו ברא ליה ודא הוא שבחא ויסתלק ביה יקרא דהקב"ה יתיר משבחא אחרא ואסתלקותא דא יתיר מכולא, מ"ט בגין דהוא גרים לאכפיא סטרא אחרא ולאסתלקא יקרא דקב"ה, ועל דא כתיב באהרן ורבים השיב מעון וכתיב בריתי היתה אתו, ת"ח כל מאן דאחיד בידא דחייבא ואשתדל ביה למשבק ארחא בישא איהו אסתלק בג' סלוקין מה דלא אסתלק הכי בר נש אחרא, גרים לאכפיא סטרא אחרא וגרים דאסתלק קב"ה ביקריה וגרים לקיימא עלמא בקיומיה דלעילא ותתא, ועל האי בר נש כתיב בריתי היתה אתו החיים והשלום, זכי למחמי בנין לבנוי וזכי בהאי עלמא וזכי בעלמא דאתי, כל מארי דינין לא יכלין ליה בהאי עלמא, ובעלמא דאתי עאל בתריסר תרעי ולית מאן דימחי בידיה, ועל דא כתיב גבור בארץ יהיה זרעו דור ישרים יבורך, הון ועושר בביתו וצדקתו עומדת לעד, זרח בחשך אור לישרים וכו' ע"כ. א"כ זהו קנין כספו דבעי למקני ליה באגר שלים. הוא יאכל בו דלית מאן דימחי בידיה ואיהו אסתלק בג' סלוקין, ויליד ביתו דזכי למחמי בנין לבנוי וכתיב גבור בארץ יהיה זרעו וגו' הון ועושר בביתו. ובת כהן כי תהיה לאיש זר זה נאמר על הרשע שהוא זר ונבדל מעבודתו של מקום ב"ה, ויש בו נשמה שהיא בתו של כהן שהוא הקב"ה, היא בתרומת הקדשים לא תאכל שאין לו חלק עם הצדיקים לעוה"ב, ובסבא פרשת משפטים (דף צ"ה ז"ל ובת כהן כי תהיה לאיש זר דא נשמתא קדישא דאתמשכת מאתר עילאה ועאלת לגו סתימו דאילנא דחיי וכד רוחא דכהנא עילאה נשבא ויתיב באילנא דא פרחין מתמן אינון נשמתין ועאלין באוצר חד, ווי לעלמא דלא ידעו בני נשא לאסתמרא דקא משכין משיכו בהדי יצה"ר דאיהו איש זר, והאי בת כהן פרחת לתתא ואשכחת בניינא דאיש זר דאיהו רעותא דמארי עאלת תמן ואתכפיאת ולא יכילת לשלטאה ולא אשתלימת בהאי עלמא עלובתא נשמתא קדישא כי תהיה לאיש זר ע"כ. א"כ הוא בתרומת הקדשים מה שהורם והופרש לצדיקים שנקראים קדשים שנאמר לקדושים אשר בארץ המה לא תאכל כשאר כל נשמתין: