שפתי כהן על התורה, ויקרא כב:יח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 22:18
Open in the reader →1דבר אל אהרן ואל בניו ואל כל בני ישראל. דבור כולל לכל איש ואיש אשר יקריב קרבנו וגו' לרצונכם תמים, עיקר הכל הרצון שהיא המחשבה תהיה שלימה תמימה בין בבקר בין בכל, שלא יתגאה לומר שהקריב בן בקר שדמיו מרובים, בכבשים לומר שהוא יותר דק ויותר טעם מהבקר, ובעזים שהוא יותר שמן, שהכבש שמנו הולך לאליה משא"כ בעז, ועוד שהאימורים שהם נקרבים שהן החלב והכליות של העז הם יותר שמנים וכבדים יותר מן הכבש, בא להזהירו שלא יתגאה בכל אלה ולומר כל אחד בקרבנו הוא יותר טוב מקרבן חבירו, כי הקב"ה אינו מקבל מן הקרבן כי אם הרצון, עיקר הכל הוא שהרצון יהיה תמים, ואם יהיה באותו רצון שום פנייה או שום מחשבה הוא פסול שהוא מום, וכל אשר בו מום לא יקרב. לא תקריבו כי לא לרצון וגו', מום במלואו מ"ם וא"ו מ"ם עם ג' אותיות בגימ' פסול, ופסול בגימ' עק"ו, ותרגום צרו עקו, שמביא עליו צרה, וכן מום בגימ' פ"ו, שהוא אלהים שהוא דין: