שפתי כהן על התורה, ויקרא כב:ח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 22:8
Open in the reader →1נבלה וטרפה לא יאכל. והרי ישראל על זה הוזהרו שנאמר נבלה וטרפה לא תאכלו, ואומר לא תאכלו כל נבלה לגר וגו', אלא בא להזהיר לכהן האוכל חטאת העוף שהיא באה במליקה, שהמליקה היא נבלה והיא טריפה שחותך בצפורנו ממול ערפו קודם שחיטת הסימנים, ומפרקת שנשברה עם רוב בשר עמה נבילה, ואם אין רוב בשר עמה היא טריפה, ובא להזהירו שלא יעלה בדעתו שיש בה שום טומאה ויאכלנה באסטניסות ונפשו קצה הימנה ואוכלה בעל כרחו, אלא כאוכל משלחן גבוה שאין בו טומאה אלא אדרבה כמו קדושה וטהרה, וכפי כוונת אכילתו כן יחשב לו, כמו שארז"ל על פסוק כי ישרים דרכי ה' וגו' יש אוכל פסחו ונשכר ויש אוכל פסחו ונענש, לזה אמר לא יאכל לטמאה, שאם כוונת אכילתו שיש בה שום טומאה נטמא, אני ה' יודע המחשבות והכוונות וחוקר לבבות, כדאיתא בגמרא ד' צווחות צווחה העזרה אחת צאו מכאן בני עלי שטמאו היכל ה', ועוד צווחה צא מכאן יששכר איש כפר ברקאי שמכבד את עצמו ומחלל קדשי שמים, ועוד צווחה שאו שערים ויכנס יוחנן בן נדבאי וימלא כריסו מקדשי שמים וכו', הרי הכל כפי הכוונה: