שפתי כהן על התורה, ויקרא כה:כה

1כי ימוך אחיך וגו'. כאן רמז שמי שיש לו שום מצוה ירושה, כגון שלא יבנו בהכ"נ כי אם הוא וזרעו, או שלא יביא ערבה של מצוה כי אם הוא וזרעו, וכן איזו מצוה משאר מצות, כמו שיש בצובה שלא יעשה מצה שמורה כי אם איש אחד והיא לו ירושה מאבותיו, והולך ומביא שבלים מעידן קצירה וטוחנן ע"י ברחים של יד ואופן ע"י אנשים הרבה ששוכרן ומחלק לכל הקהל שש מצות לכל אחד, וכן הדם של הבדלה, אינו יכול למכור זכותו לאחר, כי כבר זכו זרעותיו וזרע זרעותיו עד סוף כל הדורות, ומי שקונה ממנו אין לו זכות, לזה אמר כי ימוך היל"ל כי ימך אמר ימוך לאחריה שהאחר הקונה נעשה מך ויצטרך למכרה לו ע"י גלגול, כמ"ש אם לא יהיה לו גואל ולא מצאה ידו די השיב לו והיה ממכרו ביד הקונה אותו עד שנת היובל ויצא ביובל ושב לאחוזתו ובא גואלו הם זרעותיו וגאל את ממכר אחיו שיבטלו המקח, או השיגה ידו ונגאל ומצא כדי גאולתו וחשב את שני ממכרו, שאותם שנים שקנה הוא לש"ש נתכוון, אבל מכאן ואילך הואיל ומצדו אין לו שום זכות והשיב את העודף וגו'. וכי ימוך. אחיך ומכר מאחזתו וגו', זה שנעשה מך על ידי בעילת איסור ומכר מאחוזתו שע"י אותה בעילה נמכרה זוגתו שהלכה והיתה לאיש אחר שהקדימו ברחמים. ובזוהר פרשת לך לך (דף צ"א:) ז"ל תאנא ברזא דמתניתא כל אינון דאתו בגלגולא דנשמתין יכלין לאקדמא ברחמי זווגא דילהון, ועל דא אתערו חבריא אין נושאים נשים במועד אבל מקדשים שמא יקדמנו אחר ברחמים, ושפיר קאמרי, אחר דייקא, ועל כן קשיין זווגן קמי דקב"ה, ועל כל פנים כי ישרים דרכי ה'. רבי יהודה שלח ליה לרבי אלעזר אמר הא רזא דמלא ידענא אינון דאתו בגלגולא דנשמתין מאן אתר להו זווגא, שלח ליה כתיב מה נעשה להם לנותרים לנשים וגו', וכתיב לכו וחטפתם לכם, פרשתא דבני בנימין אוכח ועל האי תנינא שמא יקדמנו אחר ברחמים, וכי אותו אחר אין לו בת זוג, אבל תשכח דא כגון בר נש דנסיב בת זוגיה ולא הוה ליה מנה בנין וייתי אחוהי וייבם יתה ותליד ליה מנה בר האי בר הוא מיתא דהדרת נשמתיה לעלמא דא הוא אחר דאין לו בת זוג אלא אמיה, ודא הוא שמא יקדמנו אחר ברחמים, דיכיל לאקדמא אחרא למסב אתתיה ברחמים ובצלותא, אע"ג דאמינא לך דיכיל לאקדמא ברחמי לא יכיל אלא אם הוא בעלה חייבא והוא זכאה ע"כ. ומצאתי כתוב על סוד שמא יקדמנו אחר ברחמים בזה הלשון, צריך שתדע כי זה נקרא אחר בגלגול לתקון, בפעם ראשונה בא עם בת זוגו בגלגולו אין בת זוגו מגולגלת עמו, וכשבא בשלישית דהיינו ברחמים שהוא סודו ש' שלישית, ברחמים שנתקן וברח ממנו הדין שהוא יצחק שסודו ר"ח ובחר מים, שהוא ברחמים, בחר מים, והגביר החסד, ש' שלישית הכריע ונתרחבו המים זהו ברחמים, רחב מים, והגביר מים על הדין, ברחמים חרב מים, חרב ביתו של זה שבעל בעילת איסור ונטלה זוגתו ממנו ונתנה לזה בחסד שהוא מים, וכן גלגול כחז"ל גימ' חסד, שע"י גלגולו שנתקן נתנה לו לזה האחר, ונקרא אחר לפי ששנה מעשיו הראשונים ונעשה אחר שאינו אותו שהיה אלא אחר, זהו הן כל אלה יפעל אל, פעמים שלש עם, ר"ת פשע, כלומר זה שפשע וחטא בביאת איסור ועבר על פועל אל שהוא הרחמים, עם גבר בגי' אישה, שאשתו נתנה לזה שהגביר החסד, שלזה נעשה הגלגול כדי שיתקנו שחשב מחשבות לבלתי ידח ממנו נדח, זהו עם גבר למפרע, ר' ראשון, ב' שני, ג' שלישי, ולכן מקדשין אפילו ביום ט' באב, כי מאחר שקדשה לו נעשית לו קודש, ולאחר שקדשה אע"פ שחטא היא שלו, וזהו רשע וטוב לו, שלקח זוגתו שנקראת טוב שנאמר לא טוב היות האדם לבדו, מכלל כשהוא עם זוגתו שהוא טוב והבן ע"כ. א"כ יש שני מיני אחר, יש אחר שבא ע"י יבם, ויש אחר שבא בגלגול כחז"ל ונתקן, זה שבא ע"י היבם נאמר כי ימוך אחיך, שנעשה מך ע"י אותה ביאה של איסור, ומכר מאחוזתו שנמכרה זוגתו, למה לזה שבא גואלו הקרוב שהוא היבם שבא על ידו, וגאל את ממכר אחיו שהיא זוגתו שהלכה ממנו בחטאו הוא יקחנה ויגאלנה. ואיש כי לא יהיה לו גואל והשיגה ידו, זהו האחר השני שבא בשלישי ונתקן, ומצא כדי בגימ' זיווג עם המוה"כ, גאולתו שצריך שיהיה לו אשה להשלים גלגולו, זהו גאולתו כדעת חז"ל, וחשב את שני, שאם עשה תשובה יחשוב לו זה שלקח זוגתו, והשיב את העודף שישיב לו אשתו שלא נתגלגלה עמו. ואם לא תמצא ידו די השיב לו, שאינה ראויה לו או שלא עשה תשובה כהוגן, והיה ממכרו שהיא זוגתו עד שנת וגו' ביד זה האחר שקנה אותה ברחמים, עד שנת היובל, עד שיתגלגל כאבנא בקוספיתא, עד שיחזור ליובלו ותובל לו כחז"ל, זהו ושב לאחוזתו: