שפתי כהן על התורה, ויקרא כו:י

1ואכלתם ישן נושן. אומר הקב"ה לישראל של אותו הדור שלעתיד, הרבה מאכל יש לכם, הרבה זכיות יש לכם, מצד המצות שעשיתם, ומצד כמה גליות שסבלתם, וכמה וכמה נהרגו מכם על קדה"ש ועל קיום מצותי, וכמה צדיקים יש בכל דור ודור שכדאי זכותם לאכול ולשבוע ולהותיר, אבל עתה לא תוציאו הוצאה, ומלת תוציאו מלשון הוצאה ופזור, לא תוציאו עתה מזכיותיכם שהם חדשים, יש לכם ממה להוציא, תוציאו עתה מהישן קודם החדש, יש לכם זכות ג' אבות, ולזה אמר ישן נושן וישן, שכולם לא רא ליהנות מזכיותיהם, אברהם כשרדף אחר ה' מלכים והשיגם א"ל הקב"ה אל תירא אברם, פחד שלא ינכה לו הקב"ה מזכיותיו, זהו אחר הדברים האלה, אחר דבריו של אברהם, אנכי מגן לך שכרך הרבה מאד, יש לך הרבה שכר רבוי עצום, זהו מאד, יש כדי לאכול ולהאכיל לכל הדורות, קדשת שמי ברבים כשהושלכת לאור כשדים והודעת אלהותי לכל העולם שנאמר ויקרא שם אברם בשם ה', ועל ידך נודעתי שאני אל עולם, א"כ זכיות הרבה יש לך, ועכ"ז אנכי מגן לך, תרגום חנם מגן, א"ל לא אנכה לך שום זכות ברדיפת הה' מלכים אלא בחנם עשיתי עמך. א"ל כן לפי שהיה קשה עליו ליהנות מזכיותיו אלא להניח לדורות, וכן כשירד למצרים אמר אמרי נא וגו' וחיתה נפשי בגללך, ולא אמר בזכותי, וכן כשמתה שרה קנה קבר בדמים יקרים ולא אמר להקב"ה שיזמין לו קבר. ולזה הזמין הקב"ה מיתתה תכף בביאתו מבאר שבע, אולי יאמר אני באתי עתה עיף ויגע היכן אלך לבקש עתה קבר וישאל מהקב"ה שיזמין לו קבר בזכותו או בזכותה, ועכ"ז טרח והלך לבני חת ומבני חת לעפרון ובכמה פיוסים ובכמה השתחויות עד שמצא קבר ובדמים מרובים, כל זה כדי להניח לבניו. וכן יצחק כשחפר הבארות וגרשוהו ואמרו לו לך מעמנו, והקב"ה א"ל אל תרד מצרימה, והיה הולך נע ונד ושאלו אנשי המקום ואמרו אחותי היא, ולא אמר אשתי ויסמוך על זכיותיו שפשט צוארו על גבי המזבח להזבח, והיה מגייר גרים ומכניסם תחת כנפי השכינה, כמו אברהם אבינו, כמו שארז"ל מגורי אביו מגיורי אביו, ולבסוף כהו עיניו והיה כלוא בבית יושב ובטל עד שנצטרך לעשו, ולא שאל מה' שיפתחו עיניו ויכניס ויבא ויעשה סחורה ויזרע וכמו שזרע בארץ ההיא ואל יצטרך לעשו, כל זה כדי שלא ליהנות מזכיותיו, וכן יעקב סבל כמה ייסורין מעשו ומלבן, ועכ"ז לא רצה ליהנות מזכיותיו ולא מזכיות אבותיו:

2ובזהר פרשת תולדות יצחק (דף קמ"ו) וז"ל, ת"ח כמה ברכאן אתברך יעקב, חד דאבוי בההוא עקימו ורווח כל אינון ברכאן, וחד דשכינתא דבריך ליה קב"ה כד הוה אתי מלבן דכתי' ויברך אלהים את יעקב, וחד דברכיה ההוא מלאכא ממנא דעשו, וחד ברכה אחרא דברכיה אבוה כד הוה אזיל לפדן ארם דכתיב ואל שדי יברך אותך, בההוא זמנא דחמא יעקב גרמיה בכל הני ברכאן אמר במאן ברכתא מינייהו אשתמש השתא, אמר בחלשא מינייהו אשתמש השתא ומאן איהי דא בתרייתא דברכיה אבוי, ואע"ג דאיהי תקיפא אמר לאו איהי תקיפא בשולטנותא דהאי עלמא כקדמאה, אמר יעקב אטול השתא דא ואשתמש בה ואסלק כל אינון אחרנין לזמנא דאצטריך לי ולבני בתראי, אימתי בזמנא דיתכנשון משרייתא דגוג לאובדא בני עלמא, דכתיב כל גוים סבבוני בשם ה' כי אמילם סבוני גם סבבוני וגו' סבוני כדבורים וגו', הא הכא תלת לגבי תלתא דאשתארו, חד אינון ברכאן קדמאי דבאבוה תרין אינון ברכאן דברכיה קב"ה, תלת אינון ברכאן דברכיה ההוא מלאכא, אמר יעקב להתם אצטריכו לגבי עמין דעלמא ואסלק לון להתם והשתא לגבי עשו די לי בהאי, למלכא כו' אף הכי לגבי עשו די לי השתא באלין ברכאן אבל לההוא זמנא דאצטריכו לבני לגבי עמין ושלטין דעלמא אסלק לון כד ימטי ההוא זמנא יתערון אינון ברכאן מכל סטרין ויתקיים עלמא על קיומיה כדקא יאות וגו' רבי חייא אמר מהכא שאר ישוב שאר יעקב אלין ברכאן אחרנין דאשתארו לגבי כל עמין ושליטין שנאמר והיה שארית יעקב בגוים אלין ברכאן אחרנין דכתיב והיה שארית יעקב בגוים וכו' ע"כ. הרי שיעקב לא רצה ליהנות מזכיותיו, ולזה רמז ישן נושן וישן, כנגד זכות שלשה אבות שהוא שמור וגנוז להם. עוד י"ל כנגד ג' ברכות שהניח יעקב לבניו, כמו שאמר בזוהר. א"כ אמר להם תוציאו קודם לזכות שהוא ישן, ואח"כ מזכותם שהוא חדש. עוד ואכלתם ישן נושן, ירמוז לסוד הגלגול כאז"ל, שנאמר ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, שהם ישנים ונתישנו בארץ והם מיחלים מי יגאלם, עד שיבאו ויתחדשו ויוכללו כולם ויתחדשו בנתקן, ואמר מישני ולא אמר כל ישני, שהברור שבו יכלל בנתקן ולא כולו, כמו שמטפת הזרע מהברור שבה נוצר הולד, כן הגופים מהברור שהן אותם מצות שעושה לא יאבדו, ויהיו שמורים עד גוף הנתקן, ויוכללו כולם בו, המשל, עשה מצות בידיו שהיה מוהל, עשה ידים, אותם הידים של אותו הגוף לא יבלו, בא פעם אחרת ועשה כן ברגלים וכן בפה וכן בשאר איברים עד שנשלמים, והקב"ה מקבץ הנדחים והמפוזרים ומחזירן לבריה חדשה ובאים כולם בנתקן, פירוש זה שהשלים הרמז, ולפי שאותם איברים היה כל אחד בגוף שיש בו סיגים, הקב"ה צורפן ג"פ שנאמר הן כל אלה יפעל אל פעמים שלש עם גבר, כמו הכסף כסף צרוף בעליל לארץ, שעושין גומא בארץ ומזקקים אותו בעופרת אם נטהר מהסיגים, ואם לאו ח"ו חוזרים פעם אחרת, ובפעם השלישית חוזרין ומתיכין אותו בלא עופרת, שנאמר והבאתי את השלישית באש וצרפתים כצרוף את הכסף, אבל אם הכסף הוא כולו סיגים אמר הנביא ירמיה נחר מפוח מאש תם עופרת לשוא צרף צורף ורעים לא נתקו, כסף נמאס קראו להם כי מאס ה' בהם א"כ הגלגול של תקון הוא ג' פעמים, כדי לצרפן מהגשמות שקבלו בעודם בגוף, וזהו אין בן דוד בא עד שיכלו נשמות שבגוף, פירוש שנשלם צרופם ממה שקבלו מהגוף, וזהו שרמז כאן ואכלתם ישן נושן וישן, ג' כנגד ג' גלגולים, ומי מוציאן ומצרפן החדש, אותו הגוף שנשלם בו התיקון ע"י נתחדשו, זהו מפני חדש תוציאו. ונתתי משכני בתוככם, מאחר שלא נשאר בכם שום גשמות אדור ביניכם, כי הנה הסתיו עבר המסית והניסת. עבר, הגשם חלף, ולזה ולא תגעל נפשי אתכם, הגיעול כבר נמלט הלך לו, והתהלכתי בתוככם ממש, כמו שאמר ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם, שיקדשו עצמן ושכנתי בתוכם ממש, זהו מה שארז"ל אטייל עמכם בגן עדן כאחד מכם ולא תהיו מזדעזעים ממני, לפי שהגשמות חלף הלך לו, ואז והייתי לכם לאלהים ואתם תהיו לי לעם, כמו שהיתה כוונת הבריאה, בראשית ברא אלהים שיהיו כבני אלהים, ר"ל כמלאכים וכה"א אני אמרתי אלהים אתם: