שפתי כהן על התורה, ויקרא כו:כב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 26:22
Open in the reader →1והשלחתי בכם את חית השדה וגו', ואמר ואם תלכו עמי קרי, על מה שאמר ויספתי ליסרה ושברתי את גאון עוזכם וגו' ותם לריק וגו' ולא תאבו לשמוע לי, כנגד המכות הראשונות שהם שחפת קדחת וגו' שנאמר בהם ואם לא תשמעו לי, והשלחתי בכם, אמר ג' מכות כאן, גרוי חיות, גרוי שרצים, גרוי בהמות, נאמר כאן והשלחתי ונאמר להלן ושן בהמות אשלח בם והיה זה כדי שלא יאמרו מקרה הוא, כי גרוי חיות הוא דרכן לנשוך ולטרוף ולהמית, אבל לא הבהמות, ובזה ידעו שהיא מכה אלהית לא במקרה, ואמר והשלחתי ולא אמר ושלחתי כמו שאמר בדבר ושלחתי דבר, לומר שלא יהיו מושלחים לגמרי, שאם יהיו מושלחים לגמרי ממיתה את כולם ולא היה מקום למכות שאחריהם, שאמר אח"כ והלכתי אף אני עמכם בקרי, ואמר אח"כ והלכתי אף אני עמכם בחמת קרי, וכן במצרים במכת הערוב אמר הנני משליח ולא אמר משלח, לתת מקום למכה שאחריה. ונאמר לשון שלוח בחיות לפי שהקב"ה כרת ברית עמהם שלא יבאו לישוב, ונתן להם גבול במדברות שלא יעברו משם אלא ברשותו יתברך, ולזה מתענין עליהם, כדאיתא בגמרא שראו ב' דובים באשקלון והתענו עליהם, כמו שכרת ברית עם הים שנאמר אשר שמתי חול גבול לים חק עולם לא יעברנהו:
2ושכלה אתכם. רב סעדיה גאון ז"ל פירש אתכם מכם. הוכרח לפרש כן, לפי שאם נאמר כפשוטו שתשכל כולם, מה מקום למכה שאחריה, שאמר ואכלתם בשר בניכם, כבר נשתכלו הבנים, וכן פירש והכריתה את בהמתכם, מן בהמתכם, לתת מקום למה שאמר אחר כך ואתכם אזרה בגוים, אם אין בהמות כיצד יזרו: