שפתי כהן על התורה, ויקרא כו:כה

1והבאתי עליכם. תרגום אונקלוס ואייתי עליכון דקטלין בחרבא, לא חרב ממש כדי לאיים, כמו שאמר פרשת האזינו אם שנותי ברק חרבי, שאשנן החרב כדי שיהיה לה ברק, להט כמו ברקים, כדי שיפחדו, ולא אביאנה עליכם, אלא אשיבנה לאחור, זהו ותאחז במשפט ידי, אוחז אותה שלא תבא עליכם, ואם גברה מדת הדין להשיבה לא אשיבנה עליכם, אלא אשיב נקם לצרי ולמשנאי אשלם, כן אמר כאן והבאתי עליכם חרב דקטלין בחרבא, ואם תעשה נקמה תעשה למי שעברו ברית כדי שתראו ותקחו מוסר, ותשובו ותתקבצו לעשות תשובה, זהו ונאספתם אל עריכם, בדבור לבד לומר נתקבץ כולנו יחד לעשות, ולא עשו אלא כל אחד הלך וברח לעירו, זהו אמרו אל עריכם בלשון רבים ולא אמר אל עירכם:

2ושלחתי דבר בתוככם. לא אמר בכם אלא בתוככם, בבהמות ועבדים שביניכם, ואתם מפחדים שמא ידבק בכם, כמ"ש במשנה תורה ידבק ה' בך את הדבר, לא אמר יתן את הדבר:

3ונתתם ביד אויב. כתיב ונתתם וקרי וניתתם, שיצאו האויבים ויאמרו לכם תנו לנו מכם ונהרגם שכן הדין שאם אמרו אנסים תנו לנו אנשים מכם ונהרגם או תנו לנו נשים מכם ונטמא אותם, שיהרגו כולם ואל ימסרו נפש אחת מישראל, וכן יטמאו כולם, וכאן מרוב הפחד מסרתם להם מה שאמרו נחשב לכם כאילו מסרתם כולכם, וכל זה מרוב הפחד שנכנס בלבבם כמו שאמר ונתתי מורך בלבבם: