שפתי כהן על התורה, ויקרא כו:ח
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Leviticus 26:8
Open in the reader →1ורדפו מכם חמשה מאה, רמז על מלחמת גוג ומגוג בגימ' ע', שיתקבצו שבעים אומות ללחום עם מלך המשיח, ועליו אמר דוד למה רגשו גוים כמו שנאמר בפרשתו של גוג ביחזקאל (ל"ה) הנני אליך גוג נשיא ראש משך ותובל והוצאתי אותך ואת כל חילך כלם קהל רב וגו' פרס כוש וגו גומר וכל אגפיה בית תוגרמה וגו' תבא כענן לכסות הארץ תהיה אתה וכל אגפיך ועמים רבים אותך וגו שיתקבצו כל האומות יחד זו המלחמה האחרונה שתהיה בעולם שנאמר באחרית השנים תבא ואותה המלחמה האחרונה שתהיה בעולם שנאמר תעלה חמתי באפי, ויצא ה' ונלחם בגוים ההם (זכריה יד) לזה מכם חמשה, מן החלשים שאין בהם כי אם חמשה חומשי תורה ואין בהם לא משנה ולא תורה שבע"פ, לזה הם חלשים, ומאה מכם בזכות מאה ברכות, ואמר בהם מכם שאין בהם ג"כ מצות הרבה רבבה ירדופו לבד, לפי שהמלחמה היא לה', לזה ונפלו לפניכם לחרב, כי חרב איש באחיו תהיה, ונאמר והיה ה' למלך, ואז יתגדל שמו שנאמר והתגדלתי והתקדשתי ונודעתי לעיני גוים רבים, ולפי שעל ידן יתקדש שמו זכו לקבורה, שנאמר ביום ההוא אתן לגוג מקום שם קבר וגו', וכן מצרים לפי שנתקדש ש"ש על ידם ועל ידם נתקרבו ישראל לאביהם שבשמים שנאמר ופרעה הקריב, זכו לקבורה, שנאמר נטית ימינך תבלעמו ארץ:
2ונחזור לעניננו. כמו שבמלחמת עמלק יהיה השם שלם, כן במלחמת גוג נאמר והיה ה' למלך וגו' ביום ההוא יהיה ה' אחד וגו', לזה נרמזו כאן שתי המלחמות, אח"כ נאמר ופניתי אליכם, ארז"ל אפנה מכל עסקי לשלם שכרכם, משל לבעל הבית ששכר פועלים והיה שם פועל שעשה עמו ג' שנים וכשבאו הפועלים ליטול שכרן בא פועל ההוא עמהם, א"ל בעל הבית בני אפנה לך הללו עשו עמי מועט אתן להם שכר מועט אבל אתה חשבון הרבה יש לי לחשוב עמך, כך ישראל מבקשים שכרם בעוה"ז מלפני המקום ואחרים מבקשים שכרם אומר להם הקב"ה לישראל אפנה לכם, הללו עשו עמי מועט, אבל אתם חשבונות הרבה יש לכם עלי ע"כ. יש לדקדק למה אמר והיה שם פועל אחד שעשה עמו מלאכה שלש שנים, למה עשה במשל ג' שנים ולא יותר, ועוד אומר לישראל מבקשים שכרם בעוה"ז שכר מצוה בהאי עלמא ליכא. אלא מה שאמר ג' שנים נגד ג' גליות שגלו ישראל, ד' הם, אבל גלות מצרים נטלו שכרם ביזת מצרים וביזת הים, אבל ג' גליות לא נטלו שכרן, גלות בבל יצאו כמי שבורח מבית הסוהר, שנאמר צאו מבבל ברחו מכשדים ויצאו בתכלית העוני עד שמרוב העוני עשו מנורה משאר מיני מתכות ולא עשאוה מזהב, ובגלות מדי נאמר ובבזה לא שלחו את ידם, וזה הגלות הארוך שחנו בו, לא ששואלין שכרן, אלא כמו שהגלות היה בשעבוד גוף ונפש, כן רוצין בגוף ונפש לראות שמחתן, שנאמר שמחנו כימות עניתנו, ולזה מראין לצדיקים קודם מיתתן שכרם בעוה"ז בעודם בגוף ונפש כדי לשמח הגוף, לא שזה הוא עיקר השכר, וחכמינו ז"ל דמו אותו לפירות שאמרו אוכל פירותיהם בעוה"ז, א"כ אין שואלים אלא שכר הענוי של ג' שנים שהם ג' גליות, לא שכר התורה והמצות, ולזה תמצא ברכה זו משולשת, ונתתי גשמיכם בעתם, ונתנה הארץ יבולה, עץ השדה יתן פריו, הרי ג', וכן והשיג לכם דיש את בציר ובציר ישיג את זרע, ואכלתם לחמכם לשובע, וישבתם לבטח, וכן ונתתי שלום, ושכבתם ואין מחריד, והשבתי חיה רעה וחרב לא תעבור, וכן ורדפתם את אויביכם ורדפו מכם חמשה מאה ומאה רבבה, ונפלו וגו', הרי ג', וכן והפריתי והרביתי והקימותי, וכן ואכלתם ישן נושן וישן, וכן ונתתי משכני, ולא תגעל, והתהלכתי, ואין לי פנאי לכוון כל אחד כנגד גלותו והנחתי אותם למעיין. ופירוש אפנה מכל עסקי, איזה עסק יש לו להקב"ה, אלא הקב"ה אינו מקפח שכר כל בריה וצריך לשלם להם לאוה"ע שכרן בעה"ז, א"כ עד שישולם שכרם אין להם לישראל שכר בזה העולם זהו וחסד לאומים חטאת לישראל שמאריכין הגלות עד שישלם להם הקב"ה שכר החסד שעשו, כמו שעשה הקב"ה עם כנענים שישבו על אדמתם מ"ז שנה לפי שכבדו את אברהם אבינו ואמרו נשיא אלהים אתה בתוכנו, שמענו אדוני, לא קפח הקב"ה שכרן וישבו על אדמתם ארבעים שנה שהיו ישראל במדבר וז' שנים שנבנית קודם מצרים שנאמר וחברון שבע שנים נבנתה וכו':