שפתי כהן על התורה, ויקרא ו:יג

1וידבר ה' אל משה לאמר זה קרבן אהרן. יש לשאול למה הפסיק בפרשת המנחה והחטאת בפרשה זו, כי הסדר הם עולה ומנחה וחטאת ואשם וזבח שלמים, וכן הוא אומר זאת התורה לעולה למנחה לחטאת ולאשם ולמלואים ולזבח השלמים, וכאן אמר פרשת עולה זאת תורת העולה, ואח"כ אמר זאת תורת המנחה, ואמר זה קרבן, ואחר כך אמר זאת תורת החטאת, ואחר כך וזאת תורת האשם, ואחר כך וזאת תורת זבח השלמים, ועוד למה אמר כאן וידבר ה' אל משה, וכן בפרשת חטאת ובפרשת מנחה ובפרשת אשם ובפרשת זבח השלמים לא נאמר בהם וידבר. אלא רז"ל אמרו במדרש על צואת אהרן אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע באר שנואה ומימיה חביבין, לפי שבפרשת ויקרא אמר והקריבו בני אהרן, ונתנו בני אהרן אש, וערכו בני אהרן, לזה אמר משה באר שנואה שלא נזכר שמו של אהרן אלא שם בניו, אם לעצים חלקת כבוד בשביל בניהם דתנן כל העצים כשרים למערכה חוץ משל זית ושל גפן ק"ו לאהרן בשביל בניו, לכך נאמר צו את אהרן ואת בניו, הקדים אהרן ואח"כ בניו, וכן כאן אחר שאמר צו את אהרן אמר וזאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן, ולא אמר אהרן אלא בני אהרן, אם כן חזרנו לענין ראשון באר שנואה ומימיה חביבין, לזה הפסיק ואמר זה קרבן אהרן וגו', ואע"פ שאמר ובניו אמרו בתורת כהנים ובניו בא ללמד על כהנים הדיוטים, לפי שאמר והכהן המשיח יעשה אותה הא מה אני מקיים ובניו למד על כהנים הדיוטים שמביאים עשירית האפה ביום חנוכם לבד, שנאמר ביום המשח אותו שהוא יום החנוך, ופירוש ביום כמו וביום שהוא חוזר לכהן הדיוט, אבל כהן גדול בכל יום שנאמר מנחה תמיד מחציתה בבקר ומחציתה בערב, זהו קרבן עני שהיא עשירית שהיא חביבה לפני הקב"ה, ולפי שהפסיק בין פרשה זו בין מנחה וחטאת, לזה חזר לומר וידבר ה' אל משה בפרשת חטאת, ולא הוצרך לומר וידבר לפרשת אשם ולא לפרשת זבח שלמים, וא"ת למה אמר פרשת מנחה קודם עד שהוצרך להפסיק, יש לומר לפי שמשה אמר באר שנואה וגו', ולהפיס דעתו אמר צו את אהרן זאת תורת העולה ופ' עולה בפרשת ויקרא אמר שהעולה היא על ידי בני אהרן שכן אמר שם והקריבו בני אהרן, ונתנו בני אהרן, וערכו בני אהרן, וכאן אמר שהעולה היא על ידי אהרן, וכדי להפיס דעתם, שלא יקשה עליהם שאחר שזכו בה תנטל מהם, לזה פייס דעתם ואמר זאת תורת המנחה הקרב אותה בני אהרן וגו':

2ובמדרש זה קרבן אהרן, זהו שאמר הכתוב כי אלהים שופט זה ישפיל וזה ירים, רבנן פתרין קרא באהרן, בלשון זה הושפל ובלשון זה הורם, בלשון זה הושפל ויצא העגל הזה, ובלשון זה הורם זה קרבן אהרן ובניו. רבי נחמיה אומר חביב קרבנו של אהרן לפני הקב"ה כקרבן של נשיאים, להלן כתיב זה קרבן נחשון וכאן כתיב זה קרבן אהרן, רבי ברכיה אמר חביב קרבנו של אהרן לפני הקב"ה כי"ב שבטים שהוא מנין ז"ה. הוקשה לרז"ל שאמר זה קרבן אהרן ביום המשח אותו עשירית האפה, ביום המשח אותו היה מקריב פר וב' אילים שנאמר בפרשת תצוה וזה הדבר אשר תעשה להם לקדש אותם לכהן לי לקח פר בן בקר אחד ואילים שנים תמימים, וכן בסוף הפסוק אמר קח את אהרן ואת בניו ואת שמן המשחה ואת הפר ואת שני האילים, הרי הקרבן היה פר ושני אילים, ועשירית האפה היתה מנחה שנקראת מנחת חביתין אינה קרבן, לזה הוצרכו ז"ל לדרשה לומר שלשון קרבן רבנן דרשי שהוא לשון רוממות כמו שדרשו זה ירים, היינו זה קרבן אהרן, רבי נחמיה ורבי ברכיה דרשו לשון קרבן מלשון הקרבה וחביבות, לזה כל אחד אמר חביב קרבנו של אהרן לפני וכו':

3עוד ארז"ל שהוא מד' דברים שנתקשה משה זה אחד מהם, וסימן מקש"ה, מנורה, קרבן, שרצים, החדש. והקשוי הוא שעשירית האפה יקרא קרבן אהרן:

4וכתב רבינו בחיי ז"ל ביאור הכתוב בסודו זה קרבן אהרן וגו' אשר יקריבו לה', כי המדה הנקראת זה יקריבו לה' בהקריבם עשירית האפה, וכן הזכיר הנביא בתחלת כהונתו של כהן לעתיד, כהו גדול ביום חנוכו שהוא מקריב עשירית, האפה, הוא שאמר יחזקאל הנביא וביום בואו אל הקדש אל החצר הפנימית לשרת בקדש יקריב חטאתו, ואמר בפרק אלו מגלחין חטאתו זו עשירית האפה, מלשון חטוי וטהרה, הרי שהוקשה לשון קרבן והוצרך לדרוש על דרך הסוד שהוא לקרב זה עם זאת שהיא עשירית האפה: