שפתי כהן על התורה, במדבר טז:ז

1רב לכם בני לוי. אמר להם דבר זה בערככם הוא עון גדול, שאתם בני לוי ואתם נלוים אל ה', והקב"ה מדקדק עם סביביו כחוט השערה, ואתם חונים סביב למשכן, א"כ עון רב הוא לכם, גם תגרמו שיזכרו אבותיכם לרעה, שיאמרו ארור שזה גדל, ולפי שאתם מזרע לוי שעלה בגורלו של הקב"ה, לא היה מן הראוי לעשות כן, וחזר משה ואמר להם שמעו נא בני לוי, אין אתם יודעים מעלתכם כי אין לכם מעלה יותר מהאמור לכם, בני לוי, זה מספיק לכם, אלא שאין אתם מכירים, לכן שמעו והבינו:

2עוד אמר להם רב לכם. לומר כבר אתם מוחזקין בעצמכם שאתם רבנים ואין אתם צריכים לרב ללמוד ממנו, החזיקו עצמכם כתלמידים שנקראו בנים, ולא תבאו בק"ו ותחשבו שאין עליו פרכא לומר טלית שכולה תכלת, וכן בית מלא ספרים, וכנגד אלו שני דברים אמר ב"פ בני לוי, שאמר רב לכם בני לוי, שמעו נא בני לוי, שעדיין אתם צריכים להבנה ולרב שיבינכם וילמד אתכם, לזה שמעו נא ולא תורו הלכה בפני רבכם כי הוא חיוב מיתה, ואתם יש לכם רב והזהרו ממנו שלא תכוו בגחלתו. עוד אמר להם רב לכם. לומר כל כך אתם רבים שאתם מתעוררים נגד כל ישראל, לא די ששבט לוי הוא פחות יותר הרבה ממנין כל השבטים, ולא די זה אלא שגם מבני לוי שהם גרשון קהת ומררי, אין בכולם פחות מבני קהת, בני גרשון לבני ושמעי, היה מנינם אלפים ושש מאות ושלשים, בני מררי היו ג"כ שנים מחלי ומושי, והיה מנינם שלשת אלפים ומאתים, ובני קהת היו ד' עמרם ויצהר חברון ועוזיאל, ועלו כולם אלפים שבע מאות וחמשים, וארז"ל לפי שהיו מביטין בארון הארון היה מכלה בהם, אם כן אין בכולם מיעוט יותר מכם, זהו המעט מכם כי הבדיל, פירוש בשביל שהבדיל אלהי ישראל אתכם לעבודת משא הארון, ואף שקרב את כל אחיך, הם כולם מבחוץ, שהם נושאים היריעות והקרשים והם נושאים בעגלות, אבל אתה יותר קרוב מהם. שאתה נושא בכתף, ולכך המעט מכם שאתם מועטים ומכם הוא המיעוט, שאין אתם נזהרים בנשיאות הארון, ובקשתם גם כהונה ליכנס לפני ולפנים, ואם אתם חפצים בכהונה נסו עצמכם בקטורת שהיא אש עצים כמו אש המזבח, ותראו מה היא עושה, ואילו היתה אשה של מערכה היתה עושה כליון חרוץ ח"ו בכל ישראל, לזה לא תגשו להקריב קרבן אלא לקטורת לבד:

3עוד ובקשתם גם כהונה, כמ"ש ריקאנטי ז"ל וז"ל, שמעתי אך לא בקבלה גם לא מפי ספרים, כי היה להתקיים קללת קין ועתה ארור אתה מן האדמה אשר פצתה את פיה, ואין טעם מן האדמה רק שקבל עונשו מן האדמה כענין ותפתח הארץ את פיה. וענין משה ידעתם בפ' ויהי הבל רועה צאן והבן ע"כ. א"כ זהו שרמז לו כאן שלא די מה שאירע לו בקרבן הראשון שהקריב קודם אחיו הבל, ונבדל והיה נע ונד, זהו ויבדל אותך, אלא שאתה מעורר על עצמך לקיים קללתך ולהשלימה שעדיין לא נשלמה מ"ש אשר פצתה, על זה אמר ואם בריאה יברא, ר"ל שיהיה דבורו בריא ויקוים ופצתה האדמה את פיה וגו', קין קו"ף יו"ד נו"ן, כמו קר"ח עם ג' אותיות, והמלה: