שפתי כהן על התורה, במדבר יז:יא
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 17:11
Open in the reader →1ותן עליה אש. מעל המזבח, לא מן החוץ ושים קטרת, ג"כ מבפנים, ואחר כך והולך מהרה אל העדה, כדי שידעו שהם אינם ראוים להצלה אלא הקב"ה חס עליהם על ידך, ולא ירננו אחריך לומר שבמחתה שהיתה בידך שנאמר לך חמשים ומאתים מחתות, ואתה ואהרן איש מחתתו:
2ואמר מהרה. כי למד זה ממלאך המות שלמדו כשעלה משה למרום לקבל התורה נתן לו מתנה זו, שנאמר לקחת מתנות באדם, בשביל אדם, לומר שאילו לא חטא אדם הראשון לא היה יכול לא מלאך ולא שום משחית להזיק לבני אדם, שהכל היו יראים ממנו, אבל אחר שחטא ועלה עשן החטא למעלה, ניתן להם כח לחבל, ועכ"ז אינן יוצאין בלא רשות, זהו כי יצא הקצף מלפני ה'. ומה שאמר קצף, כי קצף בגימ' רע, כשעושין רע יצא להם רע:
3ובמדרש תנחומא אמר על פסוק לך רד, כיון שעשו העגל פגעו בו חמשה מלאכי השרת ואלו הן אף וחמה וקצף ומשחית וחרון, כיון שהזכיר ג' אבות ננערו ממנו ג' ונשארו אף וחמה, זהו אומרו כי יגורתי מפני האף והחמה, אמר משה להקב"ה עמוד אתה באחד ואני באחד, שנאמר קומה ה' באפך, ומשה באחד שנאמר לולי משה בחירו עמד בפרץ לפניו להשיב חמתו מהשחית, ע"כ. לזה אמר כי יצא הקצף, שהיה מכירו. האף דחהו משה בעגל, שנאמר ועתה יחר אפי בהם, עמד משה בתפלתו ודחהו, גם במתאוננים ויחר אפו, התחיל לעלות שנאמר ותבער בם אש ה', והתפלל משה ודחהו, שנאמר ותשקע האש, עתה לא יצא האף אלא יצא הקצף שהוא יותר חזק, לזה אמר לאהרן ושים קטרת, אין לו התשת כח אלא בקטרת, וכן עשה ויתן את הקטרת, מיד נתקשרו ידיו של משחית, כי כן שבעו של קטרת, שנאמר ישימו קטורה באפך, כשיצא האף משימין קטרת, וכליל על מזבחך, לומר שאע"פ שלא היתה הקטרת לפני ולפנים כי שם מקום הקרבנות, עם כ"ז רצתה כאילו הקריב עולה שהיתה כולה כליל והיתה נקרבת על המזבח והיתה לרצון, זהו אומרו כאן ויכפר על העם. ויעמוד בין המתים ובין החיים והמגפה נעצרה, מגפה יש אבל היא עצורה, כמו שפירש"י ז"ל, אחז אהרן את מלאך המות והעמידו בעל כרחו, אמר לו הנח לי לעשות שליחותי, אמר לו משה צוני לעכב כו' אם אין אתה מאמין הרי הקב"ה ומשה אל פתח אהל מועד בוא עמי ושאל ע"כ. והוא ממדרש תנחומא. ועוד שם א"ר יצחק וישב אהרן אל פתח אהל מועד והמגפה נעצרה, מלמד שהוליכו לפתח אהל מועד ועצרו שם, כשבא ליפטר מן העולם מה כתיב ברך ה' חילו, שעצרו למשחית, ופועל ידיו תרצה, היא הקטרת שנתרצה בה להשיב חמתו מהשחית, להודיעך כמה היא הקטרת חביבה, ע"כ בתנחומא. לזה אמר אח"כ והמגפה נעצרה: