שפתי כהן על התורה, במדבר יח:לב

1עוד את קדשי בני ישראל. לומר שאע"פ שאמר להם ואכלתם אותו בכל מקום, עכ"ז לא תגרמו לטמאו לכתחלה, לפי שנתברך עליו ברכה בא"י אמ"ה אקב"ו להפריש מעשר. א"כ הם קדשי בני ישראל אשר קדשו וברכו, על כן לא תחללו וגו':

2גימטריאות ויקח וי ק"ר בגימ' גיהנם, וי שלוקח בחלקו של גיהנם:

3און פלת. אותיות נפלאות, שנעשו לו נפלאות שלא נפל בגיהנם, כי אפילו מחט שאולה נתגלגלה והוא נצול:

4קריאי מועד. קובעים מועדים ומקדשים חדשים:

5תתנשאו. בגימ' שאתה הוא מלך ואהרן הוא כהן:

6ותנו בהן אש. רמז להם שיפלו באש של גיהנם. אף לא אפל. שנפלו לארץ אפל וצלמות:

7לא אל ארץ זבת חלב ודבש הביאותנו. שלא באו לעולם הבא:

8אתה והם ואהרן. רמז להם שלעוה"ב יקומו בתחיה הם ואהרן:

9הרוחות. הרוחת כתיב, כל הרוחות לך כרוח אחת. ד"א הרוחות, הרבה רוחות יש לך ואינם מתחלפות זו בגוף זו:

10ימתון. מלשון המתנה, שלא יהיה להם שום המתנה:

11יברא. י' ברא, היא א' מעשרה דברים שנבראו בע"ש בה"ש, פי הארץ:

12חיים שאלה. משיח אליה, עתיד המשיח להעלות אותם מן גיהנם ולשאול אותם מהקב"ה, שאלה כתיב:

13ותבקע. עב תק, עובי האדמה ת"ק שנה:

14נסו לקולם. לקלם כתיב, כמו אשר קלם מלך בבל באש:

15וירם את המחתות. רמז שעתידין להתרומם מתוך גיהנם:

16רקעי יעקר. כל המעורר על הכהונה יעקר מן העולם:

17הקריבום השרופים. השרפים כתיב, לומר שבאו השרפים ושרפום:

18איש זר. ס"ת שר אשר, ראש. רמז על עזיה שהיה שר וראש ופרחה לו הצרעת בראשו:

19אתם המיתם. חשדום שעשו להם כשפים:

20החיים ותעצר. החי מות עצר, אהרן הצדיק עצר מלאך המות:

21נעצרה. נע צרה, שהצרה נעה והלכה לה:

22מטהו יפרח. בגימ' משית, שיבחר בו הקב"ה, ונאמר יפרח בימיו צדיק:

23ציץ. בגימ' קץ, לעת קץ יהיה כן שיציצו האילנות בכל יום ויתנו פרי בכל יום:

24את כל המטות. המטת כתיב חסר, שכל המטות חסרים בערך מטה אהרן:

25מטה לוי שבט. ר"ת שלם, שהוא שבט שלם וקדוש:

26לקחתי. חלקתי, לקחתים לחלקי:

27נתנים. נותנים שיר ושבח להקב"ה:

28לך למשחה. ארז"ל כדרך המלכים לאכול בחרדל. וכן למשחה בגימ' זהו דרך מלכים:

29לחק. חלק, עוה"ז:

30זה זה. ב"פ, בגימ' כ"ד, רמז לכ"ד מתנות כהונה:

31כל טהור בביתך יאכל. בגימ' גם אשתך:

32כל חלב בינוני נוטל אחד מחמשים כמנין כל, ועין יפה אחד מארבעים, כמנין חלב:

33ראשיתם. שאריתם, שיש להם שיריים:

34פדה תפדה. ה"פ פדיום כתיב, כנגד ה' סלעים:

35אני חלקך. בעה"ז:

36ונחלתך. לעה"ב. ד"א אני חלקך. בקדשי מזבח. ונחלתך, בקדשי הגבול:

37בני ישראל ולא תחללו. רמז שלא יאמר על בני ישראל שום דבר חלול וצא יתחלל הוא מחמתן, שהרי משה נענש לפי שאמר שמעו נא המורים, וכן אליהו על שאמר כי עזבו בריתך נענש, שאין הקב"ה חפץ אלא בטובתן של ישראל: