שפתי כהן על התורה, במדבר כב:מ
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 22:40
Open in the reader →1ויזבח בלק בקר וצאן וישלח לבלעם ולשרים. פירש"י ז"ל דבר מועט, וכן במדרש לפי שהיל"ל וישלח מאכל לבלעם ולשרים, וודאי שישלח מאכלים ערבים כיד המלך. ובפרט שהוא צריך לו ושלח אחריו, ועוד שאין צריך לאמרו כי ודאי ישלח, ואפילו שלא נכתב יש לנו לומר ששלח, ועוד שהיל"ל וישלח בלק בקר וצאן לזבוח לבלעם, ועוד המאכל הקל מקדימין תחלה ואח"כ הגס, כמ"ש הרמב"ם ז"ל פרק ה' מהלכות דעות, א"כ היל"ל ויזבח בלק צאן ובקר, לזה ארז"ל מכאן תראה שהיה צר עין, ומרוב הכילות שהיה בו לא רצה לשלוח לו חיים אלא אחר שזבח ולקח צרכו אח"כ שלח ממנו ממה שהותיר, ומרוב צרות עיניו לא האכילו הקל תחלה מאכלים דקים כדי שיאכל הרבה, אלא מאכלים גסים תחלה, ולזה הקדים הבקר שהוא גס, כי לא היה ראוי לכתבו, ומאחר שכתבו וכתב ריבוי אחר ריבוי, שאמר ויזבח וישלח, כי היל"ל ויזבח לבלעם בקר וצאן אין רבוי אחר רבוי אלא למעט. וכן אמרו במדרש, הצדיקים אומרים מעט ועושים הרבה, באברהם כתיב ואקחה פת לחם ואח"כ אמר מהרי שלש סאים וגו' ואל הבקר וגו' ויקח חמאה וחלב, ורשעים אומרים הרבה ועושים מעט, בלק אמר כי כבד אכבדך מאד, וכשבא לא שיגר נו אלא בקר וצאן, התחיל בלעם חורק שניו עליו, זהו שהיתה דעתו רחבה, אמר אחר כל הכבוד שהבטיחני שלח לי זה, למחר אני נותן מארה בנכסיו ע"כ. זהו שסמך ויהי בבקר, לומר שבבקר יאמר וי שיכניס מארה בנכסיו, וכן היה שרמז לו ואמר וגם הוא עדי אובד: