שפתי כהן על התורה, במדבר כג:י

1מי מנה עפר יעקב. אמר בלעם אבי אבי אינה ליעקב כמה אונאות, והוא עשה אומנותו שלימה באמונה, שעבדו שש שנים בצאנו, וכל אותם השנים לא שכב במטה אלא על העפר, ומספר את רובע, תרגום רובץ רביע, שהיה רובץ על העפר אחר שנקרא ישראל שאמר כי שרית ושום שררה לא היתה לו אלא היה רובץ על הארץ, וכל זה גרם לו אבי אבי שאינהו ואני אקללנו. עוד ששמר טפתו פ"ד שנה, כמה רביעיות עושה אדם בפ"ד שנה אין להם מספר, א"כ כיצד אפשר שתחול קללה על עם רב גדול כמה וכמה כזה, מנה עפר יעקב ס"ת הרב:

2ובמדרש מי מנה עפר יעקב, אמר לו מי יכול למנות שכרן של בחורי ישראל, כענין שנאמר שני שדיך כשני עפרים, אדם עוסק בדבר עם חבירו ומתוך משא ומתן שלו גורם לו שיגדפנו מיד בא לו אצל הזקן והוא מפשיטו על הספסל והוא מכה אותו, ומשהוא לוקה הולך ונותן פיו בעפר ומנשק רגליו של זקן, ושכרו של זה אתה יכול למנות. כן לובש בגדים של שבת ושל מועד ונכנס לבית המדרש ומתאבק בעפר לשמוע לזקן ולשמוע ד"ת, הוא שיעקב אמר ליששכר מי גרם לך להיות בן תורה, לפי שאתה רובץ בעפר ובאשפות, יששכר חמור גרם, מי גרם ליששכר להיות בן תורה שרובץ בין המשפתים, אמר הקב"ה בעולם הזה אתם מתגוללים בעפר, לעתיד לבא אני מקים אתכם ומנער אתכם מעפר שנא' התנערי מעפר קומי שבי ירושלים, ואומר מקימי מעפר דל, ע"כ. עשה פירוש יעקב מלשון עקבה וגדופים. ד"א מי מנה עפר יעקב ראה כמה מצות עושין בעפר, א"ר יהודה בן שלום אפילו הדיוט שבהדיוטות אינו טועם פרוסה לתוך פיו עד שעושה י' מצות, כיצד יצא לחרוש הוא מקיים לא תחרוש בשור ובחמור יחדיו, בא לזרוע הוא מקיים שדך לא תזרע כלאים, בא לקצור הוא מקיים לקט שכחה פאה, בא לדוש הוא מקיים לא תחסום שור בדישו, העמיד כרי הוא מקיים מצות תרומה ומעשר ראשון ושני, בא לאפות הוא מקיים מצות חלה, הרי י' מצות לא תעשה, וכשהוא בא לאכול הוא פושט ב' ידיו ליטול לידים, מה טעם, אלא שהוא פושטן לפני הקב"ה והם מלמדים עליו סנגוריא, אומר לפניו רבש"ע הרי עשר אצבעותי לפניך אינן טועמות עד שיקיימו עשר מצות שבעפר, לפיכך אמר בלעם בני אדם שעושין כמה מצות בעפר מי יכול לקללם, ע"כ. יעקב נוטריקון "יעשה "עשר (מצות עשה) "קודם "ברכה, שהיא ברכת המוציא. ד"א מי מנה עפר יעקב, כמה עפרים יש בישראל ועוסקין בד"ת, שנאמר או לעופר האילים, כמה נערים יש בישראל שהם בחותמן עד שהם נכנסים לחופה מעשה בריבה אחת שהיה אביה חבר עם כותי והיו אוכלים ושותים ומטיבים את לבם, אמר הכותי לאביה תן בתך לבני לאשה והחרישה בדבר עד שעת חופתה ועלתה לגג ונפלה ומתה, יצאתה ב"ק ואמרה עליך נאמר ומספר את רובע ישראל, ע"כ. ויהיה פירוש ומספר את רובע שמשמרין רביעותיהן להיותם בישראל כדת משה וישראל, והפ"א מוחלפת במ"ם באותיות בומ"ף, מספר משמר:

3ובגמרא פרק המפלת דרש רבא, מי מנה עפר יעקב, מלמד שהקב"ה יושב ומונה רביעותיהם של ישראל, ואומר מתי תבא טפה שהצדיק נוצר ממנה, ועל דבר זה נסמית עינו של בלעם הרשע, אמר מי שהוא קדוש ומשרתיו קדושים יציץ בדבר זה מיד נסמית עינו דכתיב נאום הגבר שתום העין, ע"כ:

4ורבינו בחיי ז"ל כתב, יתכן לפרש כי ירמוז לענין תחיית המתים, כי אחר שביאר על זמן הגאולה באחרית הימים שישכנו ישראל לבטח, סמך לדבר ענין תחיית המתים ואמר מי מנה עפר יעקב, אלו ישיני עפר שבזמן התחיה אין להם מנין ומספר, וכה"א ורבים מישני אדמת עפר יקיצו, והזכיר בהם שתי לשונות, מנין ומספר, לפי שנמשלו לכוכבים שנאמר מונה מספר לכוכבים, ע"כ. וכתב עוד למד מכלל דברי המשל הזה שסיפר בשבחם של ישראל ומעלתם הגדולה מצד ראשיתם ואחריתם, שינחלו העוה"ז ויזכו לתחיית המתים ולעוה"ב שאחר התחיה, וביאר בזה כי ישראל לבדם הם נוחלים כל זה עד שהוא בעצמו כשבא לקלל בירך עצמו בברכתם, ואילו שמענו ההבטחות המופלאות האלו מפי נביא מנביאי ישראל לא היה כבודנו ותפארתנו כל כך כמו ששמענו מפי נביא מאומות העולם שהוא קטיגורנו, ונאמין בזה יותר מפני שהוא מלאך רע ועונה אמן בע"כ, ע"כ. אולי לזה היתה סבת נבואתו ולזה חלה רוח הקדש על רשע זה כדי להחזיקנו באמונתנו וכדי שיהיה לנו תשובה לאפיקורסים שמונין אותנו ואומרים לנו שאין לנו תחיה ואין לנו חלק לעוה"ב, ובזה יהיה לנו תשובה, כי אדרבא נבואתו תעיד שהן אין להם חלק ונחלה לעוה"ב ואנו נירש ארץ כאומרו הן עם לבד ישכון, וגם כדי להחזיר רשעי ישראל לאמונה שלימה, ויאמינו שיש עולם אחרון ויש תחיה למי שיזכה, ובזה יחזרו למוטב:

5תמות נפשי מות ישרים ותהי אחריתי כמוהו. ארז"ל כמותם היל"ל, כמ"ש ישרים, אלא שנתאוה שימות מיתת האבות אבל לא תהיה אחריתו אלא כמו יעקב הנזכר לעיל שאמר מי מנה עפר וגו', לפי שאברהם יצא ממנו ישמעאל אע"פ שעשה תשובה, ולא כיצחק שיצא ממנו עשו, אלא כיעקב שהיתה מטתו שלמה. יעקב עה"כ בגימט' חיי עולם הבא. ויעקב לא מת, שלא נזכר בו מיתה כמו באברהם ויצחק, לזה אמר ותהי אחריתי כמוהו, ונתאוה להיות בשררה כמו אברהם ויצחק שהיו אב המון גוים, לא כמו יעקב שלא שקט ולא נח: