שפתי כהן על התורה, במדבר לא:כו
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 31:26
Open in the reader →1ויאמר ה' אל משה וגו' שא את ראש מלקוח, וחצית את המלקוח. לפי ששלח אותם אלף למטה וירשו כל כך ביזה שהביאו ויקנאום אחרים שלא הלכו, וכדי שלא יבאו לידי שנאה, צוה לתת להם החצי מאדם ובהמה שלא טרחו בהם כ"כ לפי שהן הלכו ברגליהם, והקטנים שאינם הולכים מסרום להולכים, אבל הכסף והזהב ושאר המטלטלים שטרחו עצמם עליהם לא באו לכלל חלוקה. וכן פירש"י ז"ל על ויהי המלקוח יתר הבז, לפי שלא נצטוו להרים מכם מן המטלטלין אלא מן המלקוח (שהוא אדם ובהמה) כתב את הלשון הזה ויהי המלקוח שבא לכלל חלוקה ולכלל מכס שהיה עודף על בז המטלטלין אשר בזזו עם הצבא איש לו ולא באו לכלל חלוקה. וצוה שמחלק אנשי המלחמה יתנו לאלעזר הכהן אחד מחמש מאות, לפי שהתרומה תרי ממאה, וכאן שמסרו עצמן להריגה תרי מאלף. ונתנו לאלעזר שזכותו עזרם, ועוד שע"י הציץ שהוא מלבוש שלו, לקחו מה שלקחו, שהיו מראים להם הציץ והם מתים, גם נתן לאלעזר כדי לגדלו בעושר, שנאמר והכהן הגדול מאחיו, אם אין לו יגדלוהו אחיו. ממחצית בני ישראל אחד מחמשים, כמו התרומה, תרי ממאה, שלא עמלו בו ולא גדלוהו. וצוה לתתו ללוים, שיהיה להם ג"כ, לפי שעשו אותם שומרי משמרת משכן ה' ולא שלחום למלחמה ואמר וממחצית וגו' ותהי מחצת העדה, שלא היה צריך לומר שממחצית של אנשי המלחמה היה נודע החצי של העדה, ומה צריך לכתבו, אלא כדי שלא תאמר הואיל ולא נתנו להם חלק מהמטלטלין ומהכסף והזהב, שמא תאמר שבא להם חלק מועט, לזה אמר ותהי מחצת העדה מן הצאן כך ומן הבקר כך וגו', לומר שבא להם חלק רב: