שפתי כהן על התורה, במדבר לא:ט
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 31:9
Open in the reader →1וישבו בני ישראל וגו'. יש לתמוה מה עלה בדעתם להביא הנשים, ובפרט שאמרו במדרש על הן הנה היו לבני ישראל, שהיו מכירים אותן ואומרים זו היא שנכשל פלוני בה. ואפשר לומר שח"ו לא הביאון להחיותן, ולא הביאון אלא להרגן, כי היו צדיקים וכשרים, והביאון להראות על מה מתו כ"ד אלף, כמו שעשה פינחס כשהרג לזמרי, והכונה היתה ג"כ לקדש ש"ש ברבים, כי לא הלכו אלא אלף למטה, ולהראות גבורתו של מקום שנהרגו הזכרים כולם והביאו נשיהם וטפם ושלחו את הכל לפני משה, שנאמר ויקחו את כל השלל וגו' ויביאו אל משה, לא הביאום הם שאם כן איך אמר אח"כ ויצאו משה ואלעזר הכהן וכל נשיאי עדה לקראתם, אלא מה שאמר ויביאו ששלחום. ולזה אמר ויביאו אל משה ואל אל הכהן ואל כל עדת בני ישראל, ולא די זה אלא לאיזה מקום אל המחנה אל ערבות מואב אשר על ירדן יריחו, כל זה למה, אלא כל זה להראות כוונתם שהיא לקדש שם שמים, ולזה לפני משה ולפני אלעזר הכהן ולפני כל העדה, ולא כשהם מפוזרים אלא בעודם בקבוץ אחד במחנה לפני השכינה, אלא שמשה לא המתין להם וכעס עליהם, ומתוך כעס נעלם נבואתו ממנו, כמו שארז"ל (פסחים סו:) כל הכועס אם חכם הוא חכמתו מסתלקת ממנו ואם נביא הוא נבואתו מסתלקת ממנו מנא לן ממשה דכתיב ויקצוף משה על פקודי החיל, ולבסוף כתיב ויאמר אלעזר הכהן אל אנשי הצבא, מכלל שנעלם ממשה, וכשראוהו שכועס נסתתמו טענותיהם: