שפתי כהן על התורה, במדבר לה:יא

1עוד ערי מקלט תהיינה לכם. לומר שגם בזמן החורבן הם קולטות ומצילות, זהו תהיינה, שיש להם הויה לעולם. ולזה ב' פעמים אמר ערי מקלט תהיינה לכם, לב' חרבנות. ואם בכלי ברזל הכהו וימות רוצח הוא ודאי שמאחר שהמית, ודאי שהוא רוצח, ומה בא ללמדנו. וכן באבן, וכן בכלי עץ. ועוד אומרו מות יומת, לישתוק מניה, (שכבר ידענו שמכה נפש במיתה). ועוד אומרו ואם בכלי ברזל הכהו, ואם באבן הכהו, וכן בעץ, מקדים הכלי ומאחר ההכאה, יאמר ואם הכהו בברזל, ואם הכהו באבן, ועוד למה אמר הכהו, יאמר הכה, ואם הכה באבן וגו'. ועוד אומרו מות יומת, הא כל מקום שנאמר מות יומת הוא בסקילה, ובנין אב לכולם הוא ואיש או אשה כי יהיה בהם אוב או ידעוני מות יומתו באבן ירגמו אותם וגו', וכאן היה מיתתו בסייף, וא"כ למה אמר מות יומתו. ורז"ל הרגישו בזה ואמרו מנין שאם אין אתה יכול להמיתו במיתה האמורה בו שאתה רשאי להמיתו בכל מיתה שאתה יכול, ת"ל מות יומת. ועוד למה אמר יד בעץ ובאבן. אלא הענין הוא כך, שראובן שהרג את שמעון, אינה ה' אותו לידו לפי שהיה שמעון חייב מיתה ממקום אחר, ואינה אותו ליד ראובן לפי שמגלגלים חובה ע"י חייב, ובאו שניהם בגלגול, וקם שמעון וגבה חובו מראובן שהמיתו, וראובן היה שליח ההשגחה, שהיה שמעון חייב מיתה, א"כ יומת שמעון על שהמית לראובן, וראובן חוזר וגובה חובו משמעון שהוא היה שליח כמ"ש לעיל, א"כ נמצא כל אחד מת ב' מיתות, זהו רוצח הוא מות יומת, מות יומת הרוצח, ב' מיתות לראובן שהוא רוצח, וב' מיתות לשמעון שהוא רוצח, וכל אחד מהם הוא רוצח ונרצח, לזה רצח כתיב חסר. ופירוש הפסוק כך הוא, ואם בכלי ברזל הכהו, אתה רואה ששמעון הרג את ראובן, וקודם ראובן הרגו, זהו הכהו, כבר הכהו מקודם, ולזה קרא ההריגה הכאה לפי שחזר ובא אינה אלא הכאה, וזה מות יומת הרוצח שהוא ראובן שהוא רצח קודם, יומת שמעון, וחוזר ראובן וגובה חובו משמעון שהיה שליח ההשגחה, א"כ מות יומת הרוצח, לפי שכל אחד הוא רוצח ונרצח, א"כ רוצח הוא מות יומת, רוצח וקרי רצח, שקודם שירצח רצח, מות יומת הרוצח, שחוזר וגובה חובו, שהוא היה שליח כמ"ש. וזהו שאמרה המשנה אף הוא ראה גלגולת אחת, ר"ל אחד שהרג ובא בגלגול, אמר לה על דאטפת אטפוך, את הרגת לפיכך נהרגת, וסוף מטיפיך יטופון, שג"כ יהרגו, וכל אחד ימות ב' מיתות. אחת על עונו שהיה חייב מיתה, ואחת על שהרג את הנפש. וזהו אומרו גואל הדם הוא ימית את הרוצח בפגעו בו: