שפתי כהן על התורה, במדבר לו:א
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 36:1
Open in the reader →1ויקרבו ראשי האבות וגו'. לפי שראו ששבט מנשה נחלק, חציו בעבר הירדן וחציו בארץ כנען, א"כ אין להם חלק בארץ כי אם חצי שבט, ומאותו מחצית לקחו בנות צלפחד ג' חלקים, חלק אביהם שהיה מיוצאי מצרים, וחלק הבכורה, שהיה בכור, וחלקו עה אחיו בנכסי חפר, והם היו כל אחת מהן לא פחות מארבעים שנה, והנישאת יותר מארבעים שנה אינה יולדת, ובעלה יורשה, ונמצא ששבט מנשה יגרע חלקו מהארץ לזה באו בטענה גדולה, זהו וידברו לפני משה ולפני הנשיאים ראשי וגו', ויאמרו את אדוני צוה ה' לתת הארץ בנחלה בגורל, ואדוני צוה בה' וגר, לומר לא שח"ו אנו מסופקים בנבואתך, אלא ודאי צוה ה' לתת את נחלת צלפחד אחינו לבנותיו, ובשלמא אם היה הדין שאפילו המשפחות ג"כ יחלקו בגורל, היה טוב, כי היה נחסר חלק בנות צלפחד מחלק גלעד, אבל הגורל אינו אלא לשבטים לבד, אם כן שבט מנשה בן יוסף שהיה חביב שנתן לו יעקב חלק בארץ יתר על אחיו שנאמר ואני נתתי לך שכם אחד על אחיך, ותרגם אונקלוס חולק יתיר, ולזה אמרו בני יוסף, ועתה יהיה לנו אך חצי חלק בארץ, ומאותו מחצה יתנו לבנות צלפחד, ויהיו לאחד משבטי בני ישראל לנשים, ונגרעה וגו':