שפתי כהן על התורה, במדבר ד:כב
שפתי כהן על התורה · Siftei Kohen on Torah, Numbers 4:22
Open in the reader →1נשא את ראש בני גרשון גם הם. כלומר גם הט ידעו שמשא המשכן הוא נשיאות להם ולא יקחו לעצמן גריעות לומר שהם נושאי סבל, כי זה הוא נשיאותם כמו שאמר דוד ונקלותי עוד מזאת והייתי שפל בעיני, פי השפלות הוא הנשיאות. לבית אבותם, שידעו שלוי אביהם עלה בגורלו של מקום. למשפחותם שיצאו מהם משני בנים שהיו לגרשון לבני ושמעי שיצאו מהם שתי משפחות לזה אמר למשפחותם למשפחתם כתיב, ועלו לשבעת אלפים וחמש מאות, ולזה אמר הכתוב כל הבא לצבוא צבא וכו' מה שלא אמר כן לא בבני קהת ולא בבני מררי בשניהם אמר כל הבא לצבא וכאן אמר לצבוא צבא לומר שצבאות הרבה עתידין לצאת ממנו לעבוד עבודת, אע"פ שמשא בני גרשון ובני מררי הם היו על העגלות שתי עגלות לבני גרשון וד' לבני מררי כל אחד כפי עבודתו עם כל זה אני מעלה עליהם כאילו הם עובדים ונושאים, ולא עבודה אחת אלא שתי עבודות כפולות לזה אמר לעבוד עבודה. ובבני קהת אמר כל בא לצבא לעשות מלאכה באהל מועד וגו' לפי שנושאים השלחן ומזבח העולה ומזבח הקטורת שעיקר המשכן הם הקרבנות, לזה אמר לעשות מלאכה שהיא מלאכת הקרבנות, אבל משא בני גרשון ובני מררי לא היתה במשאם עבודה כי אם שומרים למשכן כמו היריעות והקרשים שהם מגינים וסוככים על המשכן אבל יש בהם צורך עבודה. עוד אמר לעבוד ועבודה, לפי שב' עבודות היו עושים נושאים ושומרים, וזהו אומרו לעבוד ולמשא. ואמר ונשאו את יריעות המשכן, והם לא נשאו, תמצא כי ג' חדשים וחמשה ימים נשאו, כי כבר מלאכת המשכן נשלמה בכ"ה בכסליו כן אמרו בתנחומא והוקם המשכן בניסן והביאו הנשיאים העגלות והקרבנות אם כן כשהתחילו העבודה היה משא ממש, לזה אמר זאת עבודת משפחות הגרשוני לעבוד ולמשא, הם כשבאו לא באו אלא לישא משא לזה אמר מעלה אני עליהם כאילו כל ימיהם סבלים שלי, זהו ונשאו, וזהו פירוש את כל אשר יעשה להם שהוא מסירת העגלות ועכ"ז ועבדו כאילו הם עצמן עובדים: