שמלה חדשה כא

1שיעור השחיטה בכמותה שיעור השחיטה המעולה שיחתוך הקנה והוושט לשנים ממש בל ישאר אפילו א' מהם מחובר בקצת בין בבהמה וחיה ובין בעוף לזה יכוין השוחט לכתחלה ובדעבד אם שחט רוב הקנה ורוב הוושט בבהמה וחיה ורוב קנה או רוב וושט בעוף שחיטתו כשירה ורוב זה המנהג במדינות אלו בפוסקים שלא להכשיר כ"א על ידי רוב גמור הניכר לכל בלא מדידה אבל אם אינו ניכר אף על פי כשמודדים אותו יהיה רוב ה"ז אסורה ואין לזוז מהמנהג אפילו בה"מ אבל במקומות שאין מנהג נ"ל להקל בה"מ ע"י מדירה וכשימצא שהנשחט יותר מהקיים אפילו כחוט השערה כשרה ונ"ל דמ"מ כל בעל נפש לא יאכל ממנו (ועיין סימן כ"ג) לענין סכין שאינו חד:

2שחט חצי א' בעוף או אפי' חצי כל סימן ואחד וחצי בבהמה וחיה שחיטתו פסולה ואפילו שחט רוב הקנה בעוביו ולא בחללו שהקנה לצר העור עב יותר מצד שני שנגד המפרקת א"נ שחט רוב חללו ולא רוב עוביו לא מקרי רוב וה"ה בוושט אי ליכא רוב חללו אפילו שחט עור החיצון דוושט כולו וחצי חלל הפנימי לא מיקרי רובא ופסולה דאוריי':

3השוחט בשנים וג' מקומות כגון שהתחיל לשחוט ונדחף ידו קצת למעלה או למטה והתחיל לשחוט שם ושוב נדחף ידו למקום אחר ובכל זאת (ט"ז) לא הגביהו סכינו (ש"ך) שהה ושחט רוב במקום אחד אפילו באחרונה שחיטתו כשרה אף על פי שאין השחיטה מפורעת וגלוי (תוס') דדרך ביה"ש להתרווח והחתכים נמשכים למעלה ולמטה וכאן מה שנגד החתך הראשון אינו נמשך ממקום השחיטה קי"ל דלא בעי' מפורעת ומ"מ לכתחלה לא יעשה כן ואפילו בדעבד נ"ל דהמחמיר תע"ב ואם יארע כן לאחד בשעת שחיטה יכוין ויחתוך במקום הב' כל הסימן דאז כשר לכ"ע ובעוף יש להטריף בכל גוונא משום שהייה:

4לא שחט רוב הסימן במקום אחד כגון שהתחיל לשחוט ונתהפך הסי' וגמרו שם ובין שניהם רוב כשרה לא מבעי' אם שני החתכים שוים בהקף אחד אלא אפי' הא' לצד הראש והכ' לצד מטה זה שלא כנגד זה בין בקנה בין בוושט לכתחלה לא יעשה כן ואפי' דיעבד נ"ל שלא להתיר כה"ג כ"א לצורך גדול וה"מ ובעל נפש לא יאכל ממנה:

5שחיטה העשויה כקולמוס דהיינו שהניח הסכין על הצואר מעוקם (גמ') קצה א' לצד הראש והקצה הב' לצד הגוף ושחט כך או הניח הסכין ישר רק (ר' ירו' ומהרהנ"ח הובא בב"י) שעיקם וירד למטה או למעלה כשרה ואפילו לכתחלה יכול לשחוט כקולמוס:

6שחיטה העשויה כשיני המסרק כגון שנכנס בסכינו למעלה בעיקום וחזר ועיקם למטה א"נ שלא נכנס בסכינו כלל לתוך החלל רק שחט עורות דהסימן סביב סביב עד שנתגלה החלל ובאותו שחיטה עיקם ועלה עיקם וירד כשרה רק אם נזהר בכל זה שלא ישהה ולא יעקר ומה"ט נ"ל דלא יעשה כן לכתחלה שאפשר לבא לידי מכשול ופשוט דצריך שיהיה רוב הסימן שחוט לפי היושר אלו לא היה אלכסון:

7שנים אוחזין בסכין אחד ושוחטין זה אוחז הקתא וזה הראש של הסכין ואפי' אחד לצד מעלה ואחד לצד מטה שחיטתן כשרה ונ"ל דלכתחלה לא יעשו כן כ"א לצורך גדול ויזהרו שלא יעשו דרסה. אבל לאחוז שניהם בקתא שרי לכתחלה. ואם כל אחד סכינו בידו ושוחט שלא במקום שחבירו שוחט אם שחט אחד מהם הרוב דינו בא' ששחט בב' מקומות ואם ע"י צירוף הוה כאחד ששחט על ידי צירוף ונתבאר (לעיל סעיף ג' וד') :

8שחט בבהמה הקנה הרוב למעלה ובוושט הרוב למטה או איפכא או שני ב"א שחטו כך דינו כשוחט בב' מקומות שנתבאר (סעיף ג') :

9היה חצי קנה פגום וחתך שם והשלימו לרוב או התחיל לשחוט במקום השלם ופגע בפגם והפגם משלימו לרוב כשר דכל שלא (רש"י) נפגם רוב הגרגרת ה"ל כשלם והרי השוחט עשה בו מעשה רוב. וכ"ז דוקא כשידוע או ניכר שנעשה הפגם מחמת חולי וראה בבירור שלא שלט (ב"י וד"מ וש"ך דלא כט"ז) החולי בוושט א"נ נעשה מחמת אדם שאחז הקנה בידו ויודע שלא הגיע לוושט כלל אבל מן הסתם יש להסתפק בוושט ואנן לא בקיאין בבדיקת הוושט וטריפה מספק (ועיין סי' כ"ג וסי' ל"ג) :