סוטה לט.

1וְהִזָּה לְאַחֲרָיו לְאַחֲרָיו וְהִזָּה לְפָנָיו הַזָּאָתוֹ פְּסוּלָה לְפָנָיו וְהִזָּה עַל צְדָדִין שֶׁבְּפָנָיו הַזָּאָתוֹ כְּשֵׁרָה

2אָמַר רָבָא בַּר רַב הוּנָא כֵּיוָן שֶׁנִּפְתַּח סֵפֶר תּוֹרָה אָסוּר לְסַפֵּר אֲפִילּוּ בִּדְבַר הֲלָכָה שֶׁנֶּאֱמַר וּבְפִתְחוֹ עָמְדוּ כׇּל הָעָם וְאֵין עֲמִידָה אֶלָּא שְׁתִיקָה שֶׁנֶּאֱמַר וְהוֹחַלְתִּי כִּי לֹא יְדַבֵּרוּ כִּי עָמְדוּ לֹא עָנוּ עוֹד רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא מֵהָכָא וְאׇזְנֵי כׇל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה

3וְאָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי כׇּל כֹּהֵן שֶׁלֹּא נָטַל יָדָיו לֹא יִשָּׂא אֶת כַּפָּיו שֶׁנֶּאֱמַר שְׂאוּ יְדֵיכֶם קֹדֶשׁ וּבָרְכוּ אֶת ה'

4שָׁאֲלוּ תַּלְמִידָיו אֶת רַבִּי אֶלְעָזָר בֶּן שַׁמּוּעַ בַּמָּה הֶאֱרַכְתָּ יָמִים אָמַר לָהֶן מִיָּמַי לֹא עָשִׂיתִי בֵּית הַכְּנֶסֶת קַפֶּנְדַּרְיָא וְלֹא פָּסַעְתִּי עַל רָאשֵׁי עַם קוֹדֶשׁ וְלֹא נָשָׂאתִי כַּפַּי בְּלֹא בְּרָכָה

5מַאי מְבָרֵךְ אָמַר רַבִּי זֵירָא אָמַר רַב חִסְדָּא אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בִּקְדוּשָּׁתוֹ שֶׁל אַהֲרֹן וְצִוָּנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמּוֹ יִשְׂרָאֵל בְּאַהֲבָה

6כִּי עָקַר כַּרְעֵיהּ מַאי אָמַר יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ ה' אֱלֹהֵינוּ שֶׁתְּהֵא בְּרָכָה זוֹ שֶׁצִּוִּיתָנוּ לְבָרֵךְ אֶת עַמְּךָ יִשְׂרָאֵל לֹא יְהֵא בָּהּ מִכְשׁוֹל וְעָוֹן וְכִי מַהְדַּר אַפֵּיהּ מִצִּיבּוּרָא מַאי אָמַר אַדְבְּרֵיהּ רַב חִסְדָּא לְרַב עוּקְבָא וּדְרַשׁ רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם עָשִׂינוּ מַה שֶּׁגָּזַרְתָּ עָלֵינוּ עֲשֵׂה עִמָּנוּ