תעלומות חכמה על קהלת י:ט

1מסיע אבנים. הוא שאמר ערו ערו עד היסוד. להסיע אבנים להלאה לירושלים:

2יעצב בהם נענש אח"כ:

3בוקע עצים יסכן בם. וכל אותן שבקעו עצי ה' הן חכמים ותלמידיהם (כי עץ נאמר על צדיק כדכתיב פ' שלח היש בה עץ ערש"י שם) נסתכנו בהם כלומר על ידן ומחמתן (כי יסכן הוא לשון סכנה) והרי עינינו רואות השגחת אלקים שא"א להכחישה ולהעבירה כלל. ולפ"ז מסתמא כל רוע הסידור הנראה בשכל המשולח ג"כ בהשגחה נעשה רק המכחישין השגחה הוא משום איזה דבר הקשה להם בתחילת שכלם ואינם רוצין ללמוד ולקבל מאחרים. ואמר משל לזה בפסוק הבא אחריו: