תעלומות חכמה על קהלת ג:ח
תעלומות חכמה על קהלת · Ta'alumot Chokhmah on Ecclesiastes 3:8
Open in the reader →1עת לאהב דכתיב (מלאכי א׳:ב׳) אהבתי אתכם. ועת לשנוא דכתיב (ירמי' ב) ע"כ שנאיתיה. עת מלחמה. דכתיב (ישעיה מג) ויהפוך לאויב. ועת שלום דכתיב (ישעיהו ס״ו:י״ב) הנני נוטה עליהם כנהר שלום וכו'. הרי כל הדברים שנתנבאו הנביאים הן טובתן. הן רעתן. את הכל ראה שלמה המלך ברוח הקודש על כולן עת מיוחד וראה שלמה אותן במראה הנבואה קודם היותם (ומה שאמר כולן בלמ"ד. ובעת ספוד ועת רקוד. וכן בכנוס אבנים ובעת מלחמה ושלום אמר בלא למ"ד. נראה דלמ"ד הוא למ"ד הגרמה לומר שהעת הוא גורם לדבר זה (כמ"ש בס' יערות דבש ח"ב בדרשות שהיה דורש בהמבורג דרוש ה' ע"ש) שהיה אז ג"כ כוכבי שמים לרע. וא"כ בדברים הנעשים לישראל שייך לומר שהמזל היה ג"כ לרע עליהם והיה הזמן ג"כ גורם משא"כ בדבר שנעשה בהקב"ה ובהמ"ק לא שייך עליהם מזל רע. ולכך בעת ספוד שהוא ע"ש שנאמר (ישעיהו כ״ב:י״ב) ויקרא ה' אלהים צבאות ביום ההוא לבכי ולמספד. וכן בעת מלחמה שהוא ע"ש שנאמר (ישעיה מ ג) ויהפך להם לאויב שהוא דבר שעשה ה' בעצמו. וכן בכנוס אבנים שנעשה בבהמ"ק שהוא מקום השראת השכינה. ועושה זה למען השראת שכינתו. לא שייך לומר שהזמן גורם לו ולכך נאמר בלא למ"ד. משא"כ חורבן בהמ"ק שהשכינה נסתלקה זמן רב קודם חורבן הבית. וממילא חורבן הבית שלא היה אז שם השראת שכינה כלל היה החורבן בצירוף רוע המזל ולכך נאמר בלמ"ד להשליך אבנים: